מדוע אין משה נקרא קרוב למרים אחותו?
וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים (יב, טו).
הגמרא דן בזבחים (קב.) מרים מי הסגירה, משה זר הוא ואין זר רואה את הנגעים, ואם תאמר אהרן הסגירה, אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים כו'. ומקשין העולם דהא משה נמי קרוב הי' כמו אהרן (ועי' בישמח משה ובאמרי יוסף אריכות בזה).
וי"ל בהקדם הדקדוק אריכות לשון זר הוא ואין זר כו', הל"ל זר הוא ואין רואה כו', אלא הענין עפ"י מה שכתב בישמח משה פר' תצוה (ד"ה במדרש), דמשה קבל התורה רק משה לבדו, כי אורייתא וקב"ה כולא חד הוא, על כן איש הגשמי לא הי' ראוי לקבלה רק משה שנקרא איש האלקים כו', ולכך לא נתייחסו בניו אחריו מפני שהי' איש האלקים ואין כבוד כלפי מעלה להתייחס בניו הגשמיים אחריו עיי"ש היטב, וכ"ה בזוהר ריש פ' יתרו עיי"ש.
ומעתה אם בניו יוצאי ירכו אין מתייחסים אחריו מפני שהוא איש האלקים, מכל שכן אחותו הגדולה ממנו בודאי אין לה שום שייכות עמו, וא"כ הא דאין קרוב רואה את הנגעים משום דמקשינן נגעים לריבים, מה ריבים שלא בקרובים כדאי' בסנהדרין ל"ד ע"ב, והטעם בריבים משום דקרוב לא חזי לי' חובה, ובאיש האלקים כמשה לא שייך זה, וא"כ הי' מותר לראות נגעה דהא ממש כזר נחשב לגבה, וזאת רמז התנא בלשונו משה זר לגבי מרים ומטעם קרוב הי' ראוי, אך אין זר רואה את הנגעים, והבן.
