להביא יקשן לעולם אין זה רבותא
וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וגו' וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וגו' (כה, ב).
מסופר על חסיד שהמתין להיפקד בזרע של קיימא, והזכיר עצמו פעמים רבות לפני רבו, אך לא עלתה בידו. פעם ראה אדם כפרי שנכנס לרבי לבקש ישועה לזרע של קיימא, ולאחר שנה בא לבשר לרבי על השמחה ולכבדו בסנדקאות.
הרהיב החסיד עוז, ושאל את רבו: וכי גרוע אני מאותו יהודי כפרי שנושע מיד, ואילו אני עדיין יושב ומצפה?! פתח הרבי חומש בראשית והראה לו, בלידת יצחק התורה מאריכה בגודל הנס והשמחה, שנולד לאברהם בגיל מאה, ואילו בסוף פרשה חיי שרה כתוב שאברהם הוליד לעת זקנותו, לאחר ארבעים שנה, עוד ששה ילדים, ולא מדברים כלל מגודל הנס והשמחה? (ובאמת בספורנו מפרש שלא היו אלו בניו של אברהם, אלא רק גידל אותם).
אלא החילוק הוא פשוט - אמר הרבי - להביא לעולם "זמרן ויקשן" וכדו', אין צריכים עבודה גדולה, אבל להביא לעולם בן כמו יצחק אבינו, לזה צריכים 'מופת' גדול ועבודה מיוחדת... כמו כן לפעול עבור הכפרי, אין זה חידוש גדול, אבל אתה רוצה בנים צדיקים, זו כבר 'עבודה' גדולה.
