ברכתו של בלעם מתקיימת עד היום...
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב וגו' (כד, ה).
כשנתקבל הגאון רבי שמעון סופר לרבה של קראקא, מצא בה לא פחות ממאה מניינים בתי כנסת ושטיבלאך, מהם של חייטים, של סנדלרים וכדומה, אכן כל "בי עשרה שכינתא שריא" כל עשרה יהודים - ובית כנסת משלהם.
אמר רבי שמעון בדרשה הראשונה שנשא בשבת: עכשיו רבותי מחוורת לי ברכתו של בלעם: "מה טובו אוהליך יעקב", כפי שבוודאי אתם מבינים בעצמכם, לא היה לו לבלעם חשק רב לברך את ישראל, ועשה זאת בעל כורחו, אבל משראה שאוהלים רבים כל כך מצויים אצל בני ישראל, בתי כנסיות ובתי מדרשות רבים כל כך, קרא מתוך סיפוק "מה טובו אוהליך יעקב" מה טוב הוא שרבים כל כך אוהליהם של ישראל.
בלעם הבין שיש כאן קללה יותר מברכה, אדרבה יהיו נא בני ישראל נפרדים אלו מאלו, תעשה לה כל קבוצה בית כנסת מניין לעצמה, מעלה גדולה היא זו שירבה בהם הפירוד. וברכתו זו של בלעם אומרים חז"ל, אמנם נתקיימה ומתקיימת בנו עד עצם היום הזה כפי שעינינו רואות כאן בקראקא.
