אבל כבד בכל בית ישראל
אבל כבד בכל בית ישראל
יחד עם כל בית ישראל
מתאבלים אנו מרה על הסתלקותו לשמי מרום
של מרן ראש הישיבה
הגאון הגדול רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצוק"ל
ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק,
נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה
בשיחה לתלמידי ישיבה קטנה, שנדפסה בפתיחת ספרו דרכי החיזוק - פרקי הדרכה סיפר מרן זצ"ל כדלהלן:
"בילדותי למדתי כל השנים עם אאמו"ר זצ"ל ואחי רבי יעקב (שליט"א) זצ"ל [הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל רבה של רמת השרון], ואספר מעט על סדר לימודנו אז.
כשבאנו לארץ בשנת תרצ"ד היינו עדיין פחות מגיל בר מצוה ולמדנו מסכת בבא קמא, גמרא עם רש"י, כל דבר היינו לומדים פעמיים, והיו שלושה גמרות על השולחן. גמרא אחת שהבאנו איתנו מרוסיה, ועוד שתי גמרות שאאמו"ר הביא מבית הכנסת, והיה אחד מאיתנו קורא עם אבא עד סוף הענין, ואחר כך מתחלפים והשני קורא, כמו שעושים בחיידר שנותנים לילדים לקרוא...והתחלנו בבא קמא כבר ברוסיה כשהיינו כבני שבע שמונה, וכאן בארץ המשכנו וגמרנו את המסכת.
אורו של רבינו רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל, זרח ביום ב' באייר שנת תרפ"ג, בעיירה שומיאץ הסמוכה לסמולנסק, בברית המועצות, לאביו הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין זצ"ל, רב העיר ובנו של הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצ"ל, בעל "בן אריה" על הש"ס, ולרבנית מרים ע"ה, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ זצ"ל, רבה של מלסטובקה.
על מסירות נפשה של אימו ע"ה מסופר, כי השיגה תעודות לידה מזויפות עם תאריך לידה שגוי לבניה, כך שיהיו רשומים כצעירים בשלוש שנים מגילם האמיתי ולא ילמדו בבית ספר בפיקוח היבסקציה…
הרב זצ"ל למד תורה מפי הרב זלמן לייב אסטולין זצ"ל, בתמורה לכך שאביו הרב צבי יהודה לימדו תורה. בעקבות מחלתה של אמו בטיפוס, נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר קלימוביץ', ושם גידלו הרב החב"די הרב משה אקסלרוד זצ"ל, רב בערים ברוסיה וארץ ישראל, והוא שלחו לללמוד תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו שניאור זצ"ל. שם גם קיבלו את הבשורה על פטירת אמם.
בחודש ניסן תרצ"ד, בהיותו בן 11, הצליח אביו להשיג רישיון יציאה לארץ ישראל, וביקש מבניו לחזור לביתם בשומיאץ. באותה תקופה ניהלה סבתו הרבנית רייזל ע"ה את משק הבית וגידלה את האחים, כדי שאביהם יוכל ללמוד תורה. בחודש אייר תרצ"ד עלה עם משפחתו באנייה "נובו רוסייסק" בהפלגה מאודסה לארץ ישראל. בל"ג בעומר הגיעה המשפחה לארץ ישראל.
לאחר מספר חודשים של נדודים בין קרובי משפחה, באלול תרצ"ד, קבע אביהם את מושבם ברמת השרון. האחים ר' יעקב ור' גרשון ישנו על הרצפה. כיוון שברמת השרון לא היה בית ספר דתי, האב למד עם בניו בבית בישיבה על ארגזי תפוזים מחוסר ריהוט. הם למדו גמרא עם רא"ש ורי"ף, ובחלק מהמסכתות גם טור ובית יוסף. בשבתות למדו רמב"ם על נושאי המסכת.
בהיותו בן 22 נשלח לישיבת לומז'ה, בעקבות הפצרותיו של המנוח זצ"ל. בהוראת אביהם הצטרפו לחבורתו של הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל.
כעבור שנה נישא אביהם בשנית, והוא ביקשם לשוב, בנימוק שמעתה עול הבית מוטל על הרבנית והם לא יצטרכו לבטל תורה, והאחים שבו לסדר הלימוד עם אביהם. בחורף תש"ד, כאשר הוקמה ישיבת פוניבז', הגיע הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, שהתמנה לראש הישיבה, לבקש מאביהם שיצטרפו לקבוצת מייסדי הישיבה. הם נמנו עם ששת התלמידים הראשונים בישיבה, שהשתכנה אז בבית הכנסת הליגמן בבני ברק, והבחורים ישנו בחדרים שנשכרו עבורם בעיר. שני האחים הצעירים השתכנו בביתו של הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל, שהשכיר לרב רוזובסקי את חדר השינה היחידי בבית.
מייסד הישיבה, הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, מינה אותו ללמד תלמידים פליטי השואה שהגיעו למוסד היתומים "בתי אבות", ובשנת ה'תש"ו מונה למסור שיעורים לתלמידים הצעירים בישיבה.
בשנת תש"ח נישא הרב זצ"ל לרבנית מרת הניא רחל ע"ה, בתו של הרב יהושע זליג דיסקין זצ"ל, רבה של פרדס חנה, ובאותה השנה מונה על ידי הרב כהנמן לר"מ בישיבה.
בחודש אייר תש"ס החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לבני הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש ישיבה, יחד עם הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי.
לאחר פטירת מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל, הרב אדלשטיין הפך לנשיא מועצת גדולי התורה ובכך הפך למנהיג הציבור הליטאי ולאחר מגדולי ישראל המשפיעים על הדור כולו. --- וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.
