תוקפה של מכירה
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁמָּכַר קַרְקַע לִפְנֵי גִיל עֶשְׂרִים, אוּלָם אַחַר כָּךְ הֱסִיתוּהוּ קְרוֹבָיו לָבוֹא לִפְנֵי רָבָא וְלִטְעֹן: הַמְּכִירָה לֹא תְּקֵפָה, שֶׁהֲרֵי חֲזַ"ל קָבְעוּ שֶׁעַד גִּיל עֶשְׂרִים אִי אֶפְשָׁר לִמְכֹּר קַרְקַע ,כְּפִי שֶׁלָּמַדְנוּ בַּדַּף הַקּוֹדֵם.
מִצַּד שְׁנֵי טָעֲנוּ הַקּוֹנִים: הַבָּחוּר הַזֶּה כְּבָר בֶּן-דַּעַת וּפִקֵּחַ, וְאֵין סִבָּה שֶׁהַמְּכִירָה לֹא תָּחוּל.
כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת רָבָא שֶׁהוּא לֹא פִּקֵּחַ, עָמַד הַבָּחוּר וְאָכַל תְּמָרִים לִפְנֵי רָבָא וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַגַּרְעִינִים עַל הָרִצְפָּה.
רָאָה זֹאת רָבָא וּפָסַק: הַבָּחוּר לֹא חָכָם וְלֹא אַחֲרַאי, וְלָכֵן הַמְּכִירָה בְּטֵלָה.
הֵבִיאוּ סוֹפֵר לִכְתֹּב אֶת פְּסַק הַדִּין וְהוּא דָּרַשׁ זוּז (מַטְבֵּעַ) בִּשְׂכַר הַכְּתִיבָה. כָּאן מָצְאוּ הַקּוֹנִים הִזְדַּמְּנוּת לְהַרְאוֹת לְרָבָא שֶׁהַבָּחוּר בִּכְלָל לֹא טִפֵּשׁ וְהוּא מֵבִין הֵיטֵב בִּכְסָפִים. הֵם אָמְרוּ לַבָּחוּר: אֱמֹר לְרָבָא שֶׁהַסּוֹפֵר גּוֹבֶה מְחִיר גָּבוֹהַּ מִדַּי- שֶׁהֲרֵי עַל מְגִלַּת אֶסְתֵּר שֶׁהִיא אֲרֻכָּה, הוּא גּוֹבֶה זוּז, וְגַם עַל שְׁטָר קָצָר שֶׁל פְּסַק דִּין הוּא גּוֹבֶה זוּז- אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן?
הַבָּחוּר חָשַׁב שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהַרְוִיחַ, וְהוּא שָׁטַח אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי רָבָא. כְּשֶׁשְּׁמָעוֹ רָבָא אָמַר: כָּעֵת רוֹאִים שֶׁאַתָּה כֵּן מֵבִין בַּעֲסָקִים וְאַחֲרָאִי לַּמַּעֲשֶׂיךָ, וְהַמַּשְׁמָעוּת הִיא שהַמְּכִירָה תְּקֵפָה וְקַיֶּמֶת.
