"תֹּרֶף" וְ"טֹפֶס"
ישנם שְׁנֵי מֻשָּׂגִים הקשורים למסכת גיטין: "תֹּרֶף הַגֵּט" וְ"טֹפֶס הַגֵּט".
בַּעַל הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ צָרִיךְ לָתֵת לָהּ גֵּט כְּרִיתוּת. הַגֵּט הוּא שְׁטָר שיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים, חֵלֶק יותר חָשׁוּב וְחֵלֶק פָּחוֹת חָשׁוּב.
הַחֵלֶק הַיּוֹתֵר חָשׁוּב מְכֻנֶּה "תֹּרֶף", וּבוֹ כְּתוּבִים שֵׁם הַבַּעַל וְשֵׁם הָאִשָּׁה וְהַתַּאֲרִיךְ שֶׁבּוֹ נִתַּן הַגֵּט. דָּבָר חָשׁוּב נוֹסָף כָּתוּב בַּ"תֹּרֶף": "הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם", כִּי בְּכָךְ הַבַּעַל מְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה שֶׁעַתָּה הִיא מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְאָדָם אַחֵר.
אַחֲרֵי כְּתִיבַת הַ"תֹּרֶף" מַרְחִיבִים לִכְתֹּב פְּרָטִים נוֹסָפִים וְתוֹסְפוֹת לָשׁוֹן. חֵלֶק זֶה מְכֻנֶּה "טֹפֶס".
לְאַחַר הַ"תֹּרֶף" וְהַ"טֹּפֶס" חוֹתְמִים הָעֵדִים.
