תַּקָּנַת הַשָּׁבִים

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁגָּזַל קוֹרַת עֵץ מֵחֲבֵרוֹ וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּעַמּוּד יְסוֹד בְּבַיִת מְפֹאָר שֶׁהֵקִים.

לֹא חָלַף זְמָן רַב וּמִישֶׁהוּ גִּלָּה לְבַעַל הַקּוֹרָה: "דַּע לְךָ שֶׁהַקּוֹרָה שֶׁנִּגְזְלָה מִמְּךָ נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַקִּירוֹת שֶׁל הַבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁפְּלוֹנִי בָּנָה, הוּא הַגַּנָּב".

בַּעַל הַקּוֹרָה תָּבַע מִן הַגַּנָּב לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקּוֹרָה וְהַלָּה אָמַר: "אֲנִי מוּכָן לְשַׁלֵּם לְךָ אֶת מְחִירָהּ, הַאִם אַתָּה דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי לְהַחֲזִיר לְךָ אֶת הַקּוֹרָה בְּעַצְמָהּ? הֲרֵי אֶצְטָרֵךְ לְהַחֲרִיב אֶת כָּל הַבַּיִת!". אָמַר לוֹ בַּעַל הַקּוֹרָה: "הָיִיתָ צָרִיךְ לַחֲשֹׁב עַל זֶה לִפְנֵי שֶׁגָּנַבְתָּ…".

מָה עוֹשִׂים?

הַגמרא מלמדנו שֶׁחֲזַ"ל תִּקְּנוּ שֶׁבַּעַל הַקּוֹרָה יָכוֹל לְשַׁלֵּם כֶּסֶף בִּמְקוֹם לְהַחֲזִיר אוֹתָהּ בְּעַצְמָהּ. מַדּוּעַ? כִּי חֲכָמִים חָשְׁשׁוּ שֶׁאִם יְאַלְּצוּ אֶת הַגַּנָּבִים הָאֵלֶּה לְהַחֲזִיר אֶת הַקּוֹרָה בְּעַצְמָהּ, הֵם לְעוֹלָם לֹא יִתְחָרְטוּ וְלֹא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה מִפְּנֵי שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ עֲלֵיהֶם לַהֲרֹס אֶת כָּל הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם.

תַּקָּנָה זוֹ מְכֻנָּה "תַּקָּנַת הַשָּׁבִים" - תַּקָּנָה עֲבוּר הָרוֹצִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי)