תַּאֲרִיךְ על שטר לְפִי שְׁנוֹת הַמַּלְכוּת
כַּאֲשֶׁר כּוֹתְבִים שְׁטָרוֹת צָרִיךְ לִכְתֹּב תַּאֲרִיךְ בְּרֹאשׁ הַשְּׁטָר. גַּם כַּאֲשֶׁר כּוֹתְבִים גֵּט כְּרִיתוּת צָרִיךְ לִכְתֹּב תַּאֲרִיךְ בְּרֹאשׁ הַגֵּט.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים כִּי בִּזְמַנָּם הָיוּ נוֹהֲגִים לִסְפֹּר אֶת הַשָּׁנִים לְפִי מִסְפַּר שְׁנוֹת מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁמָּלַךְ בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה. לְמָשָׁל, בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְמַלְכוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָיוּ כּוֹתְבִים תַּאֲרִיךְ: "שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לְמַלְכוּת הַמֶּלֶךְ פְּלוֹנִי".
בגמרא נאמר שֶׁבְּגֵט כְּרִיתוּת צָרִיךְ לִכְתֹּב דַּוְקָא אֶת הַתַּאֲרִיךְ הַזֶּה, שֶׁל שְׁנוֹת מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ מפני שחֲזַ"ל רָצוּ שֶׁנִּחְיֶה בְּשָׁלוֹם עִם הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן גָּלִינוּ וכדי שהֵן לֹא יַצִּיקוּ לָנוּ, וּכְשֶׁהֵם רוֹאִים שֶׁכּוֹתְבִים אֶת תַּאֲרִיכֵי הַמְּלָכִים שֶׁלָּהֶם, הֵם מְבִינִים שֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתָם וּפָחוֹת יַצִּיקוּ לַיְּהוּדִים.
