תְּפִלָּה עַל הַחוֹלֶה
אחת מִמַּטְּרוֹתֶיהָ שֶׁל מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים הִיא שֶׁבְּעֵת הַבִּקּוּר רוֹאִים מַה מַּצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, וְלִפְעָמִים אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לוֹ לְהַבְרִיא.
ישנה מַטָּרָה נוֹסֶפֶת לְמִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים, וְהִיא הַתְּפִלָּה. כְּשֶׁמְּבַקְּרִים אֶת הַחוֹלֶה וְרוֹאִים אֶת מַצָּבוֹ, מִצְטַעֲרִים וּמְרַחֲמִים עָלָיו, וְנוֹשְׂאִים תְּפִלָּה לַקָּבָּ"ה שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתוֹ. הַחוֹלֶה זָקוּק לַתְּפִלּוֹת הַלָּלוּ וְלָכֵן חָשׁוּב לְבַקְּרוֹ.
הגמרא מלמדת אותנו, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁתְּפִלּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמְבַקְּרִים כֹּה חֲשׁוּבוֹת, לֹא כְּדַאי לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בַּבֹּקֶר, אֶלָּא רק אַחַר כָּךְ. מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁבַּבֹּקֶר בדרך כלל הַחוֹלִים מַרְגִּישִׁים יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר בִּשְׁאָר שְׁעוֹת הַיּוֹם, וְלָכֵן הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בַּבֹּקֶר יַחֲשֹׁב שֶׁהוּא כְּבָר מַרְגִּישׁ טוֹב, וְלֹא יִתְפַּלֵּל עָלָיו, לכן עדיף לבקרו אחר כך , וכשהמבקר יראה שהחולה סובל, הוא יתפלל עליו יותר.
