שִׁטְרֵי חוֹב
הַמִּשְׁנָה מְסַפֶּרֶת עַל אָדָם שֶׁנָּטָה לָמוּת, וְלִפְנֵי מוֹתוֹ הוּא קָרָא לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ כָּךְ: בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים הִלְוֵיתִי כֶּסֶף לַאֲנָשִׁים רַבִּים וּבִרְשׁוּתִי שִׁטְרֵי חוֹב הַמְּעִידִים עַל כָּךְ, אוּלָם בְּאַחַד הַמִּקְרִים פָּרַע לִי אֶחָד מִן הַלּוֹוִים אֶת הַחוֹב, וְסָמַךְ עָלַי שֶׁאֲנִי לֹא אָשׁוּב וְאֶתְבַּע מִמֶּנּוּ אֶת חוֹבוֹ בְּאֶמְצָעוּת הַשְּׁטָר. אֲבָל, לְצַעֲרִי הָרַב, כְּבָר אֵינֶנִּי זוֹכֵר מִי הוּא אוֹתוֹ לוֹוֶה.
אַחֲרֵי שֶׁנִּפְטַר הָאָב פָּנָה הַבֵּן לְבֵית הַדִּין, וְשָׁם נֶאֱמַר לוֹ שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הַשְּׁטָרוֹת שֶׁאָבִיו הוֹרִישׁ לוֹ, שֶׁמָּא כָּל אֶחָד מֵהֶם הוּא הַשְּׁטָר שֶׁכְּבָר נִפְרַע.
עם זאת, בְּכָל זֹאת קַיֶּמֶת אֶפְשָׁרוּת שֶׁהַבֵּן יוּכַל לִגְבּוֹת אֶת אֶחָד מִשִּׁטְרֵי הַחוֹב - הֲכֵיצַד?
בַּמִּשְׁנָה נֶאֱמַר שֶׁאִם הַבֵּן מוֹצֵא שְׁנֵי שִׁטְרֵי חוֹב מֵאָדָם אֶחָד, הוּא לָבֶטַח יָכוֹל לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי רַק שְׁטָר אֶחָד נִפְרַע, וּבְוַדַּאי אוֹתוֹ אָדָם חַיָּב לְפָחוֹת הַלְוָאָה אַחַת.
