שְׁבוּעַת הָעֵדוּת
רְאוּבֵן תָּבַע אֶת שִׁמְעוֹן לְדִין וְטָעַן בִּפְנֵי הַדַּיָּנִים: "שִׁמְעוֹן שָׁבַר אֶת הַמַּרְאָה שֶׁל הָרֶכֶב שֶׁלִּי". קָרְאוּ לְשִׁמְעוֹן וְהוּא טָעַן: "לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא". אָמַר רְאוּבֵן: "יֵשׁ לִי עֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת שִׁמְעוֹן שׁוֹבֵר אֶת הַמַּרְאָה"! כַּאֲשֶׁר פָּנוּ לָעֵדִים הֵם אָמְרוּ: "אֲנַחְנוּ מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ מְאוּמָה. איננו יודעים עַל מָה הוּא מְדַבֵּר".
בְּמִקְרֶה כָּזֶה הַתּוֹרָה הֶעֱנִיקָה אֶפְשָׁרוּת לִרְאוּבֵן לְחַיֵּב אֶת שְׁנֵי הָעֵדִים לְהִשָּׁבַע שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהָעִיד. מִטֶּבַע הַדְּבָרִים אָדָם כָּשֵׁר אֵינוֹ נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר וְאִם אָכֵן הֵם רָאוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְהֵם יְכוֹלִים לְהָעִיד לְטוֹבַת שִׁמְעוֹן, הֵם יָעִידוּ וְיִמָּנְעוּ מִשְּׁבוּעָה.
