רָאוּי וּמֻחְזָק
הַסֻּגְיוֹת הַנִּלְמָדוֹת בְּדַפִּים אֵלֶּה עוֹסְקוֹת בְּעִקָּר בְּדִינֵי יְרֻשָּׁה.
על פי דין תורה בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם מִיֶּתֶר אֶחָיו בִּירֻשַּׁת אָבִיו, לְמָשָׁל, אִם יֵשׁ אַרְבָּעָה אַחִים, מְחַלְּקִים אֶת הַיְרֻשָּׁה לְחָמֵשׁ, הַבְּכוֹר נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים וְיֶתֶר הָאַחִים חֵלֶק אֶחָד.
הַאִם תִּתָּכֵן אֶפְשָׁרוּת שֶׁבְּכוֹר לֹא יִטֹּל פִּי שְׁנַיִם בִּירֻשַּׁת אָבִיו?
התשובה היא שיֵשׁ אֶפְשָׁרוּת כָּזוֹ: נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה בספר דְּבָרִים כ"א: "כִּי אֶת הַבְּכֹר… יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ" - מִכָּאן לָמְדוּ כִּי בִּנְכָסִים שֶׁבְּיַד הָאָב בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ נוֹטֵל הַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם אֲבָל לֹא בִּנְכָסִים שֶׁהִגִּיעוּ לְיַד הָאָב לְאַחַר מוֹתוֹ.
אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיַּגִּיעוּ נְכָסִים לָאָב לְאַחַר מוֹתוֹ?
אַחַת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת לְכָךְ הִיא שֶׁאָדָם הָיָה חַיָּב לָאָב כֶּסֶף, וּלְאַחַר מוֹת הָאָב הוּא פּוֹרֵעַ אֶת הַחוֹב לַיּוֹרְשִׁים. בְּכֶסֶף זֶה אֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם.
נְכָסִים שֶׁבְּיַד הָאָב בְּעֵת מוֹתוֹ מְכֻנִּים בַּגמרא "מֻחְזָק", שֶׁהָאָב מֻחְזָק בָּהֶם, וּנְכָסִים שֶׁמַּגִּיעִים אַחַר כָּךְ מְכֻנִּים "רָאוּי", שֶׁהֵם רְאוּיִים לָבוֹא לְיָדוֹ.
