רַבִּי טַרְפוֹן
רַבִּי טַרְפוֹן הָיָה כֹּהֵן, וּבִצְעִירוּתוֹ הוּא עוֹד זָכָה לִרְאוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי עוֹמֵד עַל מְכוֹנוֹ.
רַבִּי טַרְפוֹן הָיָה תַלְמִידָם שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן וְשֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי, וְהוּא נֶחְשַׁב לִגְדוֹל הַדּוֹר, עַד שֶׁבְּכָל נוֹשֵׂא הָיוּ מְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיַּבִּיעַ רִאשׁוֹן אֶת דַּעְתּוֹ. אַף עַל פִּי כֵן הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן עָנָיו מֻפְלָג, וְכַאֲשֶׁר הָיָה תַּלְמִיד חָכָם מַגִּיעַ לְפָנָיו, הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִלְמֹד עִמּוֹ .
רַבִּי טַרְפוֹן נוֹדַע גַּם בְּכָךְ שֶׁהָיָה מְקַיֵּם אֶת מִצְוַת כִּבּוּד אֵם בְּאֹפֶן מֻפְלָג. כַּאֲשֶׁר אִמּוֹ הַחַלָּשָׁה הָיְתָה צְרִיכָה לַעֲלוֹת לְמִטָּתָהּ, הוּא הָיָה מִתְכּוֹפֵף לְמַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה וְהִיא הָיְתָה מְטַפֶּסֶת עַל גַּבּוֹ. כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה גַּם כְּשֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לָרֶדֶת מִמִּטָּתָהּ. וּפַעַם אַחַת הִיא הָלְכָה יְחֵפָה בֶּחָצֵר, וְהוּא הִנִּיחַ אֶת כַּפּוֹת יָדָיו תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהּ נֹחַ.
