קידושין על תנאי
רְאוּבֵן עָמַד תַּחַת הַחֻפָּה, נָתַן טַבַּעַת לַכַּלָּה וְאָמַר לָהּ: הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לָךְ מָאתַיִם שְׁקָלִים. הוּא סִיֵּם לְדַבֵּר, הוֹצִיא אֶת אַרְנָקוֹ מִכִּיסוֹ כְּדֵי לָתֵת לָהּ מָאתַיִם שְׁקָלִים, וְהִנֵּה הִתְבָּרֵר לְחֶרְדָתוֹ כִּי אַרְנָקוֹ רֵיק לַחֲלוּטִין. מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת הוּא שָׁכַח אֶת כָּל הַכֶּסֶף בְּבֵיתוֹ. מָה עוֹשִׂים? הַאִם הַקִּדּוּשִׁין חָלוּ?
כַּמּוּבָן שֶׁכֵּן.
מַדּוּעַ? כִּי הוּא אָמַר לָהּ: "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לָךְ מָאתַיִם שְׁקָלִים". כְּלוֹמַר, הוּא הִבְטִיחַ שֶׁבֶּעָתִיד הוּא יִתֵּן לָהּ מָאתַיִם שְׁקָלִים, וְלָכֵן הַקִּדּוּשִׁין חָלִים, בִּתְנַאי שֶׁאָכֵן הוּא יַעֲמֹד בְּהַבְטָחָתוֹ. כַּמּוּבָן, שֶׁאִם חָלִילָה וְחַס רְאוּבֵן נִפְטַר אַחַר כָּךְ, לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לָתֵת לָהּ אֶת מָאתַיִם הַשְּׁקָלִים - הִתְבָּרֵר שֶׁמֵּעוֹלָם הִיא לֹא הָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת לוֹ, כִּי הוּא לֹא קִיֵּם אֶת הַתְּנַאי.
