קַל וָחֹמֶר
יֵשׁ הֲלָכוֹת שֶׁאֵינָן כְּתוּבוֹת בִּמְפֹרָש בַּתּוֹרָה, אֶלָּא לוֹמְדִים אוֹתָן מִדְרָשָׁה. יֵשׁ סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל דְּרָשׁוֹת, אֲשֶׁר לִפְעָמִים הֵן מְכֻנּוֹת "מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן". בְּדַף זֶה הַגמרא דורש הֲלָכָה הַנּוֹגַעַת לְדִינֵי יְרֻשָּה בְּאֶמְצָעוּת מִדַּת "קַל וָחֹמֶר".
בַּתּוֹרָה לֹא נִמְצָא כָּתוּב שֶׁבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ. כָּל שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים מִתּוֹךְ הַפְּסוּקִים הוּא שֶׁבַּת יוֹרֶשֶׁת אֶת אִמָּהּ. עַתָּה, כָּל מַה שֶּׁעָלֵינוּ לִבְדֹּק הוּא אִם בְּדִינֵי יְרֻשָּׁה הַתּוֹרָה מַעֲדִיפָה בֵּן אוֹ בַּת. הַגמרא בדק ומצא שֶׁאָכֵן הַתּוֹרָה מַעֲדִיפָה בֵּן, שֶׁכֵּן, כְּשֶׁמֵּת הָאָב הַיְרֻשָּׁה עוֹבֶרֶת לְבָנִים בִּלְבַד, וְרַק אִם אֵין בָּנִים הַבַּת יוֹרֶשֶׁת, כַּנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה (בַּמִּדְבָּר]: "אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ". מֵעַתָּה דּוֹרֶשׁ הגמרא קַל וָחֹמֶר: אִם בַּת יוֹרֶשֶׁת אֶת אִמָּהּ, אזי קַל וָחֹמֶר שֶׁהַבֵּן, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הַתּוֹרָה מַעֲדִיפָה אוֹתוֹ בְּדִינֵי יְרֻשָּׁה, יִירַשׁ אֶת אִמּוֹ.
