קִיּוּם שְׁטָרוֹת

חַיִּים בָּא לְבֵית הַדִּין עִם שְׁטָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "דֹּב חַיָּב לְחַיִּים חֲמֵשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל" וְעַל הַשְּׁטָר חֲתוּמִים שְׁנֵי עֵדִים. חַיִּים פּוֹנֶה לְבֵית הַדִּין וְאוֹמֵר לָהֶם: " יֵשׁ לִי שְׁטָר עִם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁדֹּב חַיָּב לִי 500 שֶׁקֶל. אָנָּא, חַיְּבוּ אוֹתוֹ לְשַׁלֵּם לִי".

תגובתו של דֹּב לטענה זו היא:" לֹא לָוִיתִי מִמְּךָ אפילו שֶׁקֶל. חֲתִימוֹת הָעֵדִים כְּכָל הַנִּרְאֶה מְזֻיָּפוֹת".

בְּמִקְרֶה כָּזֶה עַל בֵּית דִּין לְבָרֵר שֶׁחֲתִימוֹת הָעֵדִים אָכֵן נְכוֹנוֹת. הַתַּהֲלִיךְ הַזֶּה מְכֻנֶּה "קִיּוּם שְׁטָרוֹת", שֶׁמְּקַיְּמִים, מְאַמְּתִים, אֶת הַשְּׁטָר, לְוַדֵּא שֶׁהוּא נָכוֹן.

אֵיךְ עוֹשִׂים "קִיּוּם שְׁטָרוֹת"? 

א. מְזַמְּנִים אֶת הָעֵדִים הַחֲתוּמִים עַל הַשְּׁטָר וְשׁוֹאֲלִים אוֹתָם הַאִם זוֹ אָכֵן הַחֲתִימָה שֶׁלָּהֶם. אִם הֵם מְשִׁיבִים בְּחִיּוּב - הַשְּׁטָר מְקֻיָּם וְאֶפְשָׁר לִגְבּוֹת מָמוֹן עַל פִּיו.

ב. בָּאִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁמַּכִּירִים אֶת הַחֲתִימָה שֶׁל הָעֵדִים, וְהֵם מְעִידִים: אָנוּ מַכִּירִים אֶת הַחֲתִימוֹת, אֵלּוּ אָכֵן הַחֲתִימוֹת שֶׁל הָעֵדִים.

(מְאוֹרוֹת הַדַּף הַיּוֹמִי / תַּלְמוּד יִשְׂרָאֵלִי)