קִדּוּשׁ מֵי חַטָּאת
כְּדֵי לְהִטָּהֵר מִטֻּמְאַת מֵת יֵשׁ לְהַזּוֹת "מֵי חַטָּאת" עַל הַטָּמֵא. "חַטָּאת" הוּא כִּנּוּי לְפָרָה אֲדֻמָּה, וּ"מֵי חַטָּאת", הֵם מַיִם שֶׁעֹרַב בָּהֶם אֵפֶר מִן הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה. נְתִינַת הָאֵפֶר לְתוֹךְ הַמַּיִם מְכֻנָּה "קִדּוּשׁ מֵי חַטָּאת".
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים הֲלָכוֹת אֲחָדוֹת לְגַבֵּי קִדּוּשׁ מֵי חַטָּאת וּלְגַבֵּי הַזָּאַת מֵי חַטָּאת.
הַקִּדּוּשׁ צָרִיךְ לְהֵעָשׂוֹת בְּמֵי מַעְיָן וְכָךְ עָשׂוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל: הִנִּיחוּ שֹׁקֶת (אֶבֶן חֲלוּלָה הַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּדֶרֶךְ כְּלָל לְהַשְׁקָאַת בְּהֵמוֹת) בְּסָמוּךְ לַמַּעְיָן, וְדֶרֶךְ הַנֶּקֶב שֶׁבְּרֹאשׁ הַשֹּׁקֶת נִכְנְסוּ מֵי הַמַּעְיָן, וּבַמַּיִם הִנִּיחוּ מְעַט אֵפֶר פָּרָה אֲדֻמָּה.
אַחַת מֵהִלְכוֹת קִדּוּשׁ מֵי חַטָּאת קוֹבַעַת שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת אֶת הָאֵפֶר לְתוֹךְ הַמַּיִם מִכֹּחַ הָאָדָם אֲבָל אִם הָאֵפֶר נָפַל מֵעַצְמוֹ לַמַּיִם הַקִּדּוּשׁ פָּסוּל.
גַּם הַזָּאַת מֵי חַטָּאת צְרִיכָה לִהְיוֹת מִכֹּחַ הָאָדָם, וּלְמָשָׁל אִם נִתְּזוּ מֵי חַטָּאת מֵעַצְמָם עַל הַכְּלִי אֵין הַדָּבָר נֶחְשָׁב הַזָּאָה.
