קְנָס
קְנָס הוּא תַּשְׁלוּם שֶׁהַתּוֹרָה מְחַיֶּבֶת לְשַׁלֵּם, וְהַסְּכוּם אֵינוֹ נִקְבָּע לְפִי הַמִּקְרֶה אֶלָּא לְפִי הַחְלָטַת הַתּוֹרָה.
לְאַרְיֵה הָיָה עֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁהוּא תָּמִיד הִתְגָּאָה בּוֹ. הָעֶבֶד הָיָה חָרוּץ, מֻכְשָׁר, מְיֻמָּן, מְמֻשְׁמָע וְזָרִיז. אַרְיֵה הָיָה מַטִּיל תַּפְקִידִים שׁוֹנִים עַל עַבְדּוֹ הַכְּנַעֲנִי וְתָמִיד הָיָה הָעֶבֶד מְמַלֵּא אוֹתָם עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.
בְּאַחַד הַיָּמִים אֵרַע מִקְרֶה עָצוּב. שׁוֹר הִשְׁתּוֹלֵל בָּרְחוֹב, נָגַח אֶת עַבְדּוֹ שֶׁל אַרְיֵה, וְהַלָּה מֵת. אַרְיֵה הִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וּפָנָה לִתְבֹּעַ אֶת בַּעַל הַשּׁוֹר, שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ טָבִין וְתַקִּילִין עַל אָבְדָּנוֹ שֶׁל הָעֶבֶד הַיָּקָר.
בְּרַם, הַתּוֹרָה קוֹבַעַת כִּי אָדָם שֶׁשּׁוֹרוֹ נָגַח עֶבֶד כְּנַעֲנִי וַהֲרָגוֹ, יְשַׁלֵּם סְכוּם קָצוּב: שְׁלֹשִׁים סַלְעֵי כֶּסֶף, הֵן אִם הָיָה הָעֶבֶד צָעִיר אוֹ זָקֵן, חַלָּשׁ אוֹ חָזָק, חוֹלֶה אוֹ בָּרִיא.
זֶהוּ קְנָס - תַּשְׁלוּם קָבוּעַ שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בִּפְרָטֵי כָּל מִקְרֶה.
