פְּשִׁיטַת רֶגֶל
קָשֶׁה וָמַר הָיָה מַצָּבוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל. הָעֵסֶק הַמַּצְלִיחַ שֶׁלּוֹ הִתְדַּרְדֵּר וְהוּא לָוָה כְּסָפִים רַבִּים כְּדֵי לְנַסּוֹת לְשַׁקֵּם אֶת הָעֵסֶק, אֲבָל לֹא הָיְתָה ברכה בעסקיו, וְהָעֵסֶק קָרַס כלכלית.
כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ זֹאת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִלְווּ לוֹ כֶּסֶף, הֵם הִגִּיעוּ אֶל בֵּית הָעֵסֶק שֶׁל שְׁמוּאֵל כְּדֵי לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב שֶׁלָּהֶם, זאת מכיוון שבְּבֵית הָעֵסֶק הָיוּ חֲפָצִים שׁוֹנִים שֶׁשָּׁוִים כֶּסֶף רַב.
בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּלְוִים הִתְאַרְגְּנוּ לְהִכָּנֵס לְבֵית הָעֵסֶק, הֵם הִבְחִינוּ בְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ מֻכָּר לָהֶם. מִיָּד שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֲדוֹנִי, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?", וְהוּא הֵשִׁיב: "הַבּוֹס שֶׁלִּי שָׁלַח אוֹתִי לִקְנוֹת עֲבוּרוֹ חֲפָצִים, כִּי גַּם הַבּוֹס שֶׁלִּי הִלְוָה כֶּסֶף לִשְׁמוּאֵל".
ענו לו האנשים על פי דברי הגמרא בְּדַף זֶה, שֶׁאִם הַבּוֹס רוֹצֶה לִקְנוֹת מֵהַחֲפָצִים עליו לָבוֹא בְּעַצְמוֹ, כִּי קַיָּם כְּלָל "הַתּוֹפֵס לְבַעַל חוֹב בְּמָקוֹם שֶׁחָב לַאֲחֵרִים - לֹא קָנָה". כְּלוֹמַר: אָדָם שֶׁתּוֹפֵס מֵחֲפָצִים שֶׁל בַּעַל חוֹב עֲבוּר אָדָם אַחֵר, וְהַתְּפִיסָה הַזּוֹ גּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים לֹא יוּכְלוּ לִגְבּוֹת אֶת חוֹבָם - לֹא קָנָה הַשָּׁלִיחַ אֶת הַחֲפָצִים.
