פְּגִישַׁת הַשְּׁלִיחִים
הָרַכֶּבֶת יָצְאָה לַדֶּרֶךְ, וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים נִכְבָּדִים יָשְׁבוּ בְּתוֹכָהּ עַל סַפְסָל אֶחָד. אַחֲרֵי שִׂיחָה אֲרֻכָּה הִתְבָּרֵר לִשְׁנֵיהֶם שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם נוֹשֵׂא בְּתִיקוֹ גֵּט כְּדֵי לָתֵת אוֹתוֹ לְאִשָּׁה אַחֶרֶת. הָאֶחָד נוֹשֵׂא גֵּט לְאִשָּׁה בְּשֵׁם לֵאָה וְהָאַחֵר נוֹשֵׂא גֵּט לְאִשָּׁה בְּשֵׁם רָחֵל.
אֲבָל, הָיָה הֶבְדֵּל מְעַנְיֵן בֵּין שְׁתֵּי הַנָּשִׁים. לֵאָה כְּבָר הָיְתָה מְגֹרֶשֶׁת וְאִלּוּ רָחֵל עֲדַיִן לֹא הָיְתָה מְגֹרֶשֶׁת. כֵּיצַד יִתָּכֵן?
פָּשׁוּט מְאֹד.
לֵאָה שָׁלְחָה בְּעַצְמָהּ שָׁלִיחַ לָקַחַת אֶת הַגֵּט מִידֵי בַּעֲלָהּ. הַשָּׁלִיחַ שֶׁלָּהּ הוּא כְּמוֹ הַיָּדַיִם שֶׁלָּהּ וּכְשֶׁהוּא קִבֵּל אֶת הַגֵּט מִידֵי בַּעֲלָהּ הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הִיא בְּעַצְמָהּ קִבְּלָה אֶת הַגֵּט וּמִיָּד הִיא הִתְגָּרְשָׁה. אֲבָל רָחֵל לֹא שָׁלְחָה שָׁלִיחַ, אֶלָּא בַּעֲלָהּ שָׁלַח שָׁלִיחַ לָתֵת לָהּ אֶת הַגֵּט, וְלָכֵן עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הַגֵּט לְיָדֶיהָ שֶׁל רָחֵל הִיא אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת.
