עָנְשָׁם שֶׁל עַמּוֹן וּמוֹאָב
התורה אוסרת על בנות העם היהודי לְהִתְחַתֵּן עִם גְּבָרִים בְּנֵי הָעָם הַמּוֹאָבִי וּבְנֵי הָעָם הָעַמּוֹנִי, אֲפִלּוּ אַחֲרֵי שֶׁהֵם מִתְגַּיְּרִים.
אִסּוּר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה בִּמְפֹרָשׁ, וְהִיא גַם מַסְבִּירָה אֶת סִבַּת הָאִסּוּר: כְּשֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵם עָבְרוּ בִּגְבוּל אַרְצָם שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן וּבְנֵי מוֹאָב, וְהַלָּלוּ אֲפִלּוּ לֹא הִסְכִּימוּ לָתֵת לָהֶם לֶחֶם וָמַיִם.מִפְּנֵי הַהִתְנַהֲגוּת הַמְּבִישָׁה שֶׁלָּהֶם, אָסְרָה הַתּוֹרָה לְהִתְחַתֵּן אִתָּם לְעוֹלָם.
סֵפֶר הַחִנּוּךְ (מִצְוָה תקס"א) כּוֹתֵב, שֶׁבְּמִצְוָה זוֹ הַתּוֹרָה מַרְאָה לָנוּ עַד כַּמָּה חֲשׁוּבָה מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים, וְעַד כַּמָּה יֵשׁ לְהִתְרַחֵק מִן הַקַּמְצָנוּת. לָכֵן הִיא מְצַוָּה אוֹתָנוּ לִשְׂנֹא אוֹתָם כִּי עַם שֶׁלֹּא מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ חֶסֶד פָּשׁוּט כָּל כָּךְ, לָתֵת קְצָת מַיִם וּקְצָת לֶחֶם לְעַם עָיֵף שֶׁהוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר - אֵינוֹ רָאוּי שֶׁיִּתְחַתְּנוּ אִתּוֹ.
