עֵץ מִתּוֹךְ עֵץ
פֵּרוֹת אִילָן בִּשְׁלָשׁ הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת לְאַחַר נְטִיעָתוֹ הֵם פֵּרוֹת עָרְלָה וַאֲסוּרִים בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָאָה.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שְׁאֵלָה מְעַנְיֶנֶת: אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵץ זָקֵן שֶׁכְּבָר אֵינוֹ עָרְלָה, הִבְחִין יוֹם בָּהִיר אֶחָד שֶׁצּוֹמֵחַ עָנָף חָדָשׁ מִתּוֹךְ הַשָּׁרָשִׁים שֶׁל הָעֵץ הַזָּקֵן. לֹא עָבְרוּ כַּמָּה חֳדָשִׁים עַד שֶׁאוֹתוֹ עָנָף הָפַךְ לְעֵץ בְּעַצְמוֹ - הַאִם הָעֵץ הַזֶּה הוּא עָרְלָה? מִצַּד אֶחָד הוּא חָדָשׁ, וּמִצַּד שֵׁנִי הוּא צָמַח מִתּוֹךְ שָׁרָשִׁים שֶׁל עֵץ יָשָׁן?
וּבְכֵן, הַגמרא קובע שֶׁהָעֵץ הֶחָדָשׁ הוא עָרְלָה.
דַּף קי"ט הוּא הַדַּף הָאַחֲרוֹן שֶׁל מַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא. בַּשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַמַּסֶּכֶת מְסֻפָּר דָּבָר שבְּפָרַס היה מֶלֶךְ נָכְרִי בְּשֵׁם "שְׁבוֹר מַלְכָּא". שְׁבוֹר הַמֶּלֶךְ לָמַד תּוֹרָה וְהָיָה בָּקִיא גָּדוֹל בַּהֲלָכָה. פַּעַם אַחַת פָּסַק הָאֲמוֹרָא רֵישׁ לָקִישׁ הֲלָכָה כְּשִׁיטַת הַתַּנָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּאַחַת הַמַּחֲלֹקוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ עִם חֲבֵרָיו, וּכְשֶׁשָּׁמַע מִכָּךְ הַמֶּלֶךְ שְׁבוֹר הוּא שִׁבַּח אֶת רֵישׁ לָקִישׁ, כִּי גַּם הוּא חָשַׁב שֶׁהַהֲלָכָה צְרִיכָה לִהְיוֹת כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן.
