נדר וחתונה
מַעֲשֶׂה בְּבָחוּר שֶׁהֶחְלִיט: "אֲנִי רוֹצֶה לִגְמֹר לִלְמֹד אֶת כָּל הַשַּׁ"ס". כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת הַהַחְלָטָה הַזּוֹ הוּא עָמַד וְנָדַר כָּךְ: "אִם אֶתְחַתֵּן לִפְנֵי שֶׁאֶגְמֹר אֶת כָּל הַשַּׁ"ס, יִהְיֶה אָסוּר לִי לֵהָנוֹת מִכָּל אָדָם בָּעוֹלָם!".
חָלְפָה תְּקוּפָה, הַבָּחוּר יָשַׁב וְלָמַד בְּהַתְמָדָה, אֲבָל… אֶת הַשַּׁ"ס הוּא לֹא הִצְלִיחַ לִגְמֹר.
מָה עוֹשִׂים? לכאורה הפתרון הוא שהוֹלְכִים לְחָכָם שֶׁיַּתִּיר אֶת הַנֶּדֶר. אַךְ יֶשְׁנָהּ בְּעָיָה 'קְטַנָּה', וְהִיא: אִי אֶפְשָׁר לְהַתִּיר נֶדֶר שֶׁעוֹד לֹא חָל! הרי מַה הַבָּחוּר נָדַר? שֶׁאִם הוּא יִתְחַתֵּן לִפְנֵי שֶׁיִּגְמֹר אֶת הַשַּׁ"ס- יִהְיֶה אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת מִכָּל אָדָם. והרי הוא עוד לא הִתְחַתֵּן וממילא הַנֶּדֶר עוֹד לֹא חָל וְאִי אֶפְשָׁר לְהַתִּיר אוֹתוֹ. מָה עוֹשִׂים? אָמְרוּ לוֹ הַחֲכָמִים: "תִּתְחַתֵּן!". וכשהִתְחַתֵּן הַבָּחוּר, מִיָּד חָל הַנֶּדֶר וְעַכְשָׁיו הָיוּ יְכוֹלִים לְהַתִּיר לוֹ אֶת הַנֶּדֶר…
