מוּסַר הַשְׂכֵּל מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב
בְּדַף זֶה הַגמרא מַזְכִּיר אֶת הָאִסּוּר לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִנָּשֵׂא לְגֵרִים מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב. טַעַם הָאִסּוּר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (דְּבָרִים): "עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ".
סֵפֶר הַחִנּוּךְ (מִצְוָה תקס"א) כּוֹתֵב שֶׁהַתּוֹרָה מוֹדִיעָה לָנוּ בִּפְסוּקִים אֵלּוּ אֶת גֹּדֶל מַעֲלַת גְּמִילוּת חֲסָדִים מֵחַד גִּיסָא, וְהַחוֹבָה לְהִתְרַחֵק מִמִּדּוֹת רָעוֹת מֵאִידַךְ גִּיסָא. לָכֵן צִוָּנוּ הקב"ה להתרחק ולא להתחבר לעַמִּים אֵלֶּה שֶׁהָיוּ כֹּה מֻשְׁחָתִים וּרְשָׁעִים עֵד שֶׁמֵּאֲנוּ לָתֵת לֶחֶם וָמַיִם לְעַם גָּדוֹל, זְקֵנִים, נָשִׁים וִילָדִים, הַהוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר וְעוֹבְרִים בִּגְבוּלָם, וְעוֹד שָׂכְרוּ אֶת בִּלְעָם לְקַלְּלָם.
