מַעֲלָתָהּ וחֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הַגמרא אומרת, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לָגוּר בְּחוּץ לָאָרֶץ בְּעִיר שֶׁרֹב הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים בָּהּ הֵם יְהוּדִים, אוֹ לָגוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּעִיר שֶׁרֹב הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים בָּהּ הֵם נָכְרִים, עדיף שיגור בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
מַדּוּעַ? כִּי בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֶשְׁנָן סְגֻלּוֹת מְיֻחָדוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהַקָּב"ה מַשְׁגִּיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְכָל הָעוֹלָם הקב"ה מְמַנֶּה אֶת שְׁלוּחָיו לְנַהֵל וּלְהַשְׁגִּיחַ, אולם את בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא מַשְׁגִּיחַ וּמְנַהֵל בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, לָכֵן כְּדַאי לָגוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
עַד כְּדֵי כָךְ חֲז"ל רָאוּ חֲשִׁיבוּת בִּמְגוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כִּנּוּ אֶת מִי שֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְגּוֹרֵר בְּחוּץ לָאָרֶץ כְּ"עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה", שֶׁהוּא מַרְאֶה כִּבְיָכוֹל שהוּא מַעֲדִיף לִחְיוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ וְלֹא בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עָלֶיהָ מַשְׁגִּיחַ הַקָּבָּ"ה בְּעַצְמוֹ.
