מַלְקוֹת

הַפֶּרֶק הַשְּׁלִישִׁי בַּמַּסֶּכֶת הוּא "אֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין". פֶּרֶק זֶה עוֹסֵק בְּחִיּוּבֵי מַלְקוֹת.

יֶשְׁנָן "מִצְווֹת עֲשֵׂה" - מִצְווֹת שֶׁחוֹבָה לְקַיְּמָן, כְּגוֹן: מַצָּה, שׁוֹפָר, סֻכָּה וְלוּלָב, וְיֵשׁ "מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה" - אִסּוּרִים שֶׁחוֹבָה לְהִמָּנַע מֵהֶם, כְּגוֹן: אָסוּר לֶאֱכֹל חֲזִיר, אָסוּר לֶאֱכֹל נְבֵלָה, אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב. הָעוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה בְּמֵזִיד מִתְחַיֵּב בְּמַלְקוֹת וְהַמִּשְׁנָה מְפָרֶטֶת כַּמָּה אִסּוּרֵי לָאו שֶׁמִּתְחַיְּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוֹת. הַמִּשְׁנָה אֵינָהּ מוֹנָה אֶת כָּל הָאִסּוּרִים הַלָּלוּ אֶלָּא רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חִדּוּשׁ אוֹ צֹרֶךְ לְפָרְטָם, לְעֻמַּת זֹאת הָרַמְבַּ"ם מוֹנֶה אֶת כָּל הָאִסּוּרִים שֶׁמִּתְחַיְּבִים עֲלֵיהֶם מַלְקוֹת, 207 בְּסַךְ הַכֹּל. סִימָן לַדָּבָר: "יִלְקוּ זֵדִים" - בְּגִימַטְרִיָּא 207.

כָּאָמוּר, יֶשְׁנָם 207 אִסּוּרֵי לָאו שֶׁלּוֹקִים עֲלֵיהֶם, אַךְ יֶשְׁנָם עוֹד אִסּוּרֵי לָאו שֶׁאֵין לוֹקִים עֲלֵיהֶם, וְיַחַד כָּל אִסּוּרֵי הַלָּאו הֵם 365.

(מְאוֹרוֹת הַדַּף הַיּוֹמִי / תַּלְמוּד יִשְׂרָאֵלִי)