"מִקְצַת הַיּוֹם - כְּכֻלּוֹ"
ישנו כלל הלכתי כְּלָל חָשׁוּב בְּיוֹתֵר הנקרא: "מִקְצַת הַיּוֹם - כְּכֻלּוֹ". הַכְּלָל הַזֶּה מַשְׁפִּיעַ עַל דִּינִים רַבִּים וְעַל הֲלָכוֹת רַבּוֹת , כולל הלכות הקשורות לנזיר.
כַּאֲשֶׁר תַּמִּים (מִסְתַּיְּמִים) יְמֵי הַנְּזִירוּת עַל הַנָּזִיר לְגַלֵּחַ אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ. וְהִנֵּה, גְּדַלְיָה שֶׁעָלָיו לָמַדְנוּ בַּמַּאֲמָר הַקּוֹדֵם, שָׁמַר בְּקַפְּדָנוּת עַל נְזִירוּתוֹ בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יָמִים וּבְבֹקֶר הַיּוֹם הַשְּׁלֹשִׁים הוּא כְּבָר הִזְדָּרֵז לָלֶכֶת אֶל הַסַּפָּר כְּדֵי שֶׁיְּגַלַּח אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ.
כְּשֶׁיָּצָא מִן הַסַּפָּר נִזְכַּר גְּדַלְיָה כִּי בְּעֶצֶם עוֹד לֹא נִגְמְרוּ שְׁלֹשִׁים הַיָּמִים, שֶׁהֲרֵי הַיּוֹם הַשְּׁלֹשִׁים רַק הִתְחִיל. הַאִם עָבַר עֲבֵרָה? הוּא פָּנָה שׁוּב אֶל הָרַב אֲשֶׁר הֵשִׁיב לוֹ: "עָדִיף הָיָה שֶׁלֹּא תִּסְתַּפֵּר עַד סוֹף הַיּוֹם, אַךְ לֹא עָבַרְתָּ עֲבֵרָה מִן הַתּוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁ"מִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ". כְּלוֹמַר, חֵלֶק שֶׁל הַיּוֹם נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא כָּל הַיּוֹם וְלָכֵן מֵאַחַר שֶׁכְּבָר חָלַף חֵלֶק מִן הַיּוֹם, זֶה נֶחְשָׁב שֶׁעָבַר כָּל הַיּוֹם הַשְּׁלֹשִׁים".
