מִצְוַת שִׁכְחָה
יֶשְׁנָן שָׁלֹשׁ מִצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּעֵת הַקָּצִיר וְהַקָּטִיף: "לֶקֶט". "שִׁכְחָה". "פֵּאָה".
בְּהַגִּיעַ עֵת קְצִירַת הַתְּבוּאָה, יוֹצְאִים הַקּוֹצְרִים אֶל הַשָּׂדוֹת עִם מַגָּל וְקוֹצְרִים אֶת הַתְּבוּאָה. בְּיָדָם הָאַחַת הֵם אוֹחֲזִים קְבוּצַת חִטִּים וְאֶת יָדָם הַשְּׁנִיָּה הֵם מְנִיפִים עִם הַמַּגָּל וְקוֹצְרִים אֶת הַתְּבוּאָה. מִפַּעַם לְפַעַם הֵם קוֹשְׁרִים יַחַד קְבוּצוֹת שִׁבֳּלִים וּמַנִּיחִים אוֹתָם עַל הַקַּרְקַע. אֵלֶּה הֵם "עומָרִים". בְּסוֹף הַיּוֹם הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עומָרִים עומָרִים, וְעַתָּה עוֹבְרִים בְּכָל הַשָּׂדֶה וּמְלַקְּטִים אֶת הָעומָרִים כְּדֵי לַהֲבִיאָם אֶל הַגֹּרֶן.
אִם בְּסוֹף הַיּוֹם, כְּשֶׁאוֹסְפִים אֶת הָעומָרִים, הַמְלַקֵּט דִּלֵּג עַל עֹמֶר אֶחָד וְשָׁכַח לְאָסְפוֹ - עָלָיו לְקַיֵּם מִצְוַת שִׁכְחָה. אָסוּר לוֹ לַחֲזֹר לֶאֱסֹף אֶת הָעֹמֶר שֶׁהוּא שָׁכַח, אֶלָּא יַשְׁאִיר אוֹתוֹ לָעֲנִיִּים.
