מִצְוַת שִׁכְחָה
הַתּוֹרָה מְצַוָּה שָׁלֹשׁ מִצְווֹת לְבַעַל הַשָּׂדֶה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא קוֹצֵר: "לֶקֶט". "שִׁכְחָה". "פֵּאָה".
מהי מִצְוַת שִׁכְחָה ?
בְּהַגִּיעַ עֵת קְצִירַת הַיְבוּל, פּוֹעֲלִים פּוֹשְׁטִים עַל הַשָּׂדֶה עִם מַגָּל וְקוֹצְרִים אֶת הַתְּבוּאָה. בְּיָדָם הָאַחַת הֵם לוֹפְתִים קְבוּצַת חִטִּים וְאֶת יָדָם הַשְּׁנִיָּה הֵם מְנִיפִים עִם הַמַּגָּל וְקוֹצְרִים אֶת הַחִטִּים. אֶת הַחִטִּים שֶׁבְּיָדָם הֵם קוֹשְׁרִים יַחַד וּמַשְׁלִיכִים עַל הַקַּרְקַע. אֵלֶּה הֵם "עֳמָרִים". בְּסוֹף הַיּוֹם הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עֳמָרִים עֳמָרִים וְהַפּוֹעֲלִים עוֹבְרִים בְּכָל הַשָּׂדֶה וְאוֹסְפִים אֶת הָעֳמָרִים כְּדֵי לַהֲבִיאָם אֶל הַגֹּרֶן.
אִם בְּסוֹף הַיּוֹם, כְּשֶׁאוֹסְפִים אֶת הָעֳמָרִים, הַמְלַקֵּט דִּלֵּג עַל עֹמֶר אֶחָד וְשָׁכַח לֶאֱסֹף אוֹתוֹ - עָלָיו לְקַיֵּם מִצְוַת שִׁכְחָה. אָסוּר לוֹ לַחֲזֹר לֶאֱסֹף אֶת הָעֹמֶר שֶׁהוּא שָׁכַח לֶאֱסֹף, אֶלָּא יַשְׁאִיר אוֹתוֹ לַעֲנִיִּים.
