מִי מְפַחֵד מֵהַלְוָאוֹת?
פְּעָמִים אֲחָדוֹת לָמַדְנוּ שֶׁנְּכָסָיו שֶׁל הַלּוֹוֶה מִשְׁתַּעְבְּדִים אֶל הַמַּלְוֶה, וּמֵעַתָּה אֲפִלּוּ הַלּוֹוֶה מָכַר אוֹתָם - יָכוֹל הַמַּלְוֶה לִגְבּוֹת מֵהֶם (בִּתְנַאי שֶׁהָיוּ אֵלֶּה קַרְקָעוֹת, וּבִתְנַאי שֶׁאֵין לַלּוֹוֶה נְכָסִים אֲחֵרִים).
הַמִּשְׁנָה בְּדַף זֶה אוֹמֶרֶת, שֶׁהֲלָכָה זוֹ תְּקֵפָה רַק בְּ"מַלְוֶה בִּשְׁטָר" - הַלְוָאָה שֶׁנִּכְתַּב עָלֶיהָ שְׁטַר חוֹב, אֲבָל בְּ"מַלְוֶה עַל פֶּה" - הַלְוָאָה שֶׁלֹּא נִכְתַּב עָלֶיהָ שְׁטַר חוֹב, אֵין הַמַּלְוֶה יָכוֹל לְהוֹצִיא נְכָסִים מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת.
לָמָּה וּמַדּוּעַ?
וּבְכֵן נֶחְלְקוּ אֲמוֹרָאִים בַּדָּבָר. בְּמַאֲמָר זֶה נִלְמַד דֵּעָה אַחַת וּבַמַּאֲמָר הַבָּא נִלְמַד אֶת שִׁיטַת הַדֵּעָה הַחוֹלֶקֶת. לְדַעַת הָאֲמוֹרָא עוּלָא, מִדִּין תּוֹרָה נִכְסֵי הַלּוֹוֶה מִשְׁתַּעְבְּדִים גַּם בְּהַלְוָאָה בְּעַל פֶּה, אֲבָל חֲכָמִים עָמְדוּ וּבִטְּלוּ שִׁעְבּוּד זֶה, כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים שֶׁקָּנוּ קַרְקָעוֹת לֹא יַפְסִידוּ אֶת כַּסְפָּם בְּמַפְתִּיעַ, אִם פִּתְאֹם יוֹפִיעַ בַּעַל חוֹב וְיִגְבֶּה אוֹתָן מֵהֶם. חֲשָׁשׁ זֶה אֵינוֹ קַיָּם בְּמַלְוֶה בִּשְׁטָר, כִּי מִטֶּבַע הַדְּבָרִים הַלְוָאָה זוֹ מִתְפַּרְסֶמֶת לַכֹּל, שֶׁהֲרֵי הַלּוֹוֶה, הַמַּלְוֶה וְהָעֵדִים הוֹלְכִים לַסּוֹפֵר לִכְתֹּב אֶת הַשְּׁטָר וְהַכֹּל יְכוֹלִים לְהִזָּהֵר.
