מְקוֹם קְבוּרָה רָאוּי
בַּגמרא נאמר שֶׁיֵּשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא לִקְבֹּר רָשָׁע בְּסָמוּךְ לְצַדִּיק, בְּסֵפֶר מְלָכִים מְסֻפָּר עַל קְבוּצַת אֲנָשִׁים שֶׁעָסְקָה בִּקְבוּרַת אָדָם רָשָׁע. בְּאוֹתָם הַיָּמִים פָּשְׁטוּ גְּדוּדֵי צְבָא מוֹאָב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה, בְּעוֹדָם מִתְעַסְּקִים בִּקְבוּרַת הָרָשָׁע, הֵגִיחַ מֵרָחוֹק אֶחָד מִגְּדוּדֵי הָאוֹיֵב. הַקַּבְרָנִים חָשְׁשׁוּ מְאֹד מֵחַיָּלֵי הַגְּדוּד וּבִמְקוֹם לִכְרוֹת מְקוֹם קְבוּרָה לַנִּפְטָר, הֵם פָּתְחוּ מְעָרַת קְבוּרָה קַיֶּמֶת וְהִנִּיחוּהוּ שָׁם. בִּמְעָרָה זוֹ הָיָה קָבוּר הַנָּבִיא אֱלִישָׁע. מִיָּד כְּשֶׁנָּגַע הַמֵּת הָרָשָׁע בְּגוּפוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע, קָם הָרָשָׁע עַל רַגְלָיו וְיָצָא מִן הַמְּעָרָה, וְרַק בַּחוּץ הוּא חָזַר וָמֵת.
הגמרא מסביר שֶׁנֵּס זֶה הִתְרַחֵשׁ כְּדֵי שֶׁהָרָשָׁע יִסְתַּלֵּק מִן הַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין רָאוּי לִקְבֹּר רָשָׁע בְסָמוּךְ לְצַדִּיק.
