מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֲלִים
בַּדַּף הַקּוֹדֵם מַתְחִיל הַפֶּרֶק הַשִּׁשִּׁי - פֶּרֶק "הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאֻמָּנִין", הָעוֹסֵק בְּהִלְכוֹת שְׂכִירוּת.
כָּל אָדָם יָכוֹל לִשְׂכֹּר חֲפָצִים מֵחֲבֵרוֹ, לְמָשָׁל: לִשְׂכֹּר מְכוֹנִית, לִשְׂכֹּר בַּיִת, וְכַדּוֹמֶה. בְּדַף זֶה עוֹסֶק הגמרא בִּשְׂכִירוּת שֶׁל פּוֹעֵל. כְּלוֹמַר: בַּעַל הַבַּיִת שָׂכַר פּוֹעֵל לַעֲבוֹדָה תְּמוּרַת סְכוּם מְסֻיָּם.
בְּקֶשֶׁר לְכָךְ מביא הגמרא מקרה מעניין: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁשִּׁפֵּץ אֶת בֵּיתוֹ. הוּא שָׂכַר מְנַהֵל עֲבוֹדָה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ: לֵךְ תִּשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים לָעֲבוֹדָה, וַאֲנִי מוּכָן לְשַׁלֵּם לָהֶם אַרְבָּעָה זוּזִים לְיוֹם עֲבוֹדָה. יָצָא הַמְנַהֵל לְשׁוּק הַפּוֹעֲלִים וְהִצְלִיחַ לִמְצֹא פּוֹעֲלִים בִּשְׁלֹשָׁה זוּזִים לְיוֹם. בְּסוֹף יוֹם הָעֲבוֹדָה נוֹדַע לַפּוֹעֲלִים שֶׁבַּעַל הַבַּיִת הִסְכִּים לָתֵת לָהֶם אַרְבָּעָה זוּז. הַאִם הֵם יְכוֹלִים לִתְבֹּעַ מִבַּעַל הַבַּיִת אֶת הַזּוּז הָרְבִיעִי?
הגמרא אומר שזְכוּתָם לִכְעֹס עַל מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה שֶׁכָּךְ עָשָׂה לָהֶם, אבל מכיוון שֶׁהֵם הִסְכִּימוּ לַעֲבֹד תְּמוּרַת שְׁלֹשָׁה זוּזִים הם לא יְכוֹלִים לִתְבֹּעַ מִבַּעַל הַבַּיִת אֶת הַזּוּז הָרְבִיעִי.
