"לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ"
התורה מַזְהִירָה כָּל יְהוּדִי : "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ".
מָה הַכַּוָּנָה?
לְמָשָׁל אָדָם רוֹאֶה לְפֶתַע קְבוּצַת שׁוֹדְדִים מִתְנַפֶּלֶת עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא בְּסַכָּנָה, אוֹ שֶׁחַיָּה רָעָה תּוֹקֶפֶת אוֹתוֹ, אוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה אָדָם בְּסַכָּנַת טְבִיעָה - אָסוּר לַעֲמֹד עַל מְקוֹמוֹ סְתָם, שהרי חלילה דַּם רֵעֵהוּ עָלוּל לְהִשָּׁפֵךְ, ולכן עָלָיו לְמַהֵר לְהָחִישׁ לוֹ עֶזְרָה.
הָרַמְבַּ"ם אוֹמֵר שֶׁחִיּוּב זֶה כּוֹלֵל דְּבָרִים נוֹסָפִים. לֹא רַק בְּעֵת סַכָּנַת נְפָשׁוֹת אָסוּר לַעֲמֹד מִן הַצַּד, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם קַיֶּמֶת סַכָּנָה שֶׁיְּהוּדִי יְאַבֵּד אֶת מָמוֹנוֹ, חַיָּבִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּילוֹ. לְמָשָׁל אִם רוֹאִים שְׂרֵפָה בְּבַיִת שֶׁל יְהוּדִי, חַיָּבִים לְנַסּוֹת לְכַבּוֹתָהּ, אוֹ לְהִתְקַשֵּׁר לִמְכַבֵּי הָאֵשׁ. אִם רוֹאִים סֵפֶר שֶׁל חָבֵר מֻנָּח לְיָד חַלּוֹן פָּתוּחַ בְּעֵת שֶׁעוֹמֵד לָרֶדֶת גֶּשֶׁם, יֵשׁ לִסְגֹּר אֶת הַחַלּוֹן כְּדֵי שֶׁהַסֵּפֶר לֹא יִתְקַלְקֵל, וְכַיּוֹצֵא בַּדָּבָר.
הוֹסִיפָה הַתּוֹרָה בְּסוֹף הַמִּצְוָה ואמרה: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'" - ה' מַבְטִיחַ שָׂכָר טוֹב לְמִי שֶׁמַּצִּיל אֶת חֲבֵרוֹ, וְהוּא יִתֵּן עֹנֶשׁ לְמִי שֶׁעוֹמֵד מִן הַצַּד וְאֵינוֹ מַצִּיל.
