לֹא לְבַיֵּשׁ
אַחַת לְכַמָּה שָׁנִים בֵּית דִּין מְעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה בכך שמוֹסִיפִים חֹדֶשׁ שָׁלֵם לַשָּׁנָה,
אַחַת מֵהִלְכוֹת עִבּוּר הַשָּׁנָה קוֹבַעַת, שֶׁבֵּית דִּין הַמִּתְכַּנֵּס לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה צָרִיךְ הַזְמָנָה. כְּלוֹמַר: הַנָּשִׂיא, רֹאשׁ בֵּית הַדִּין, אוֹמֵר לַדַּיָּנִים: הִתְאַסְּפוּ מָחָר וְנָדוּן אִם צָרִיךְ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה. אֲבָל דַּיָּן שֶׁלֹּא זֻמַּן אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּתֵּף.
פַּעַם אַחַת זִמֵּן רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַנָּשִׂיא שִׁבְעָה דַּיָּנִים לְעִבּוּר הַשָּׁנָה, וּלְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, לְמָחֳרָת הוֹפִיעוּ שְׁמוֹנָה דַּיָּנִים. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִי שֶׁהוֹפִיעַ בְּלֹא הַזְמָנָה - יֵצֵא. עָמַד אַחַד הַחֲכָמִים שֶׁכֻּנָּה "שְׁמוּאֵל הַקָּטָן" וְיָצָא. הגמרא מספר שֶׁבֶּאֱמֶת שְׁמוּאֵל הַקָּטָן הָיָה בֵּין הַמֻּזְמָנִים, אֲבָל הוּא חָשַׁשׁ שֶׁהֶחָכָם שֶׁלֹּא הֻזְמַן יִתְבַּיֵּשׁ כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ לָצֵאת, וְיִתְבָּרֵר שֶׁהוֹפִיעַ בְּלֹא הַזְמָנָה, לְפִיכָךְ הֶעְדִּיף לָצֵאת בְּעַצְמוֹ.
מַעֲשֶׂה דּוֹמֶה אֵרַע עִם רַבִּי חִיָּא, מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי - רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. רַבִּי הָיָה רָגִישׁ מְאֹד לְרֵיחַ שֶׁל שׁוּם, וְתַלְמִידָיו נִזְהֲרוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא לֶאֱכֹל שׁוּם לִפְנֵי הַשִּׁעוּר. פַּעַם אַחַת הִרְגִּישׁ רַבִּי בַּשִּׁעוּר רֵיחַ שֶׁל שׁוּם, וְהוּא בִּקֵּשׁ: "מִי שֶׁאָכַל שׁוּם יֵצֵא נָא מִן הַשִּׁעוּר". קָם רַבִּי חִיָּא וְיָצָא. אַחַר כָּךְ פָּגַשׁ אֶת רַבִּי חִיָּא, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי וְהִתְלוֹנֵן בְּפָנָיו: מַדּוּעַ אָכַלְתָּ שׁוּם וְצִעַרְתָּ אֶת אַבָּא? עָנָה לוֹ: הָאֱמֶת הִיא, שֶׁבִּכְלָל לֹא אָכַלְתִּי שׁוּם, וְיָצָאתִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ מִי שֶׁאָכַל.
