לָשׁוֹן הָרָע
לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, מְסַדֵּר הַמִּשְׁנָה, הָיוּ כַּמָּה בָּנִים תַּלְמִידִי חֲכָמִים, בְּדַף זֶה מְבִיא הגמרא שְׁנֵי מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ עִם בְּנוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן.
פַּעַם אַחַת הוּבָא לִפְנֵי רַבִּי שְׁטָר מְסֻיָּם שֶׁרַבִּי חָשַׁב שֶׁהוּא נִכְתַּב שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן. מִסִּבָּה מְסֻיֶּמֶת חָשַׁב רַבִּי שֶׁבְּנוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן כָּתַב שְׁטָר זֶה וּלְפִיכָךְ הוּא הִבִּיט בּוֹ בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא אֲנִי כָּתַבְתִּי אֶת הַשְּׁטָר אֶלָּא אָדָם הַמְכֻנֶּה רַבִּי יְהוּדָה חַיְּטָא. הֵגִיב רַבִּי וְאָמַר לוֹ: הִזָּהֵר לְהִתְרַחֵק מִלָּשׁוֹן הָרָע. רַבִּי הִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ: הָיָה עָלֶיךָ לוֹמַר שֶׁאַתָּה לֹא כָּתַבְתָּ, אַךְ מַדּוּעַ הָיִיתָ צָרִיךְ לְסַפֵּר לִי מִי כָּתַב אֶת הַשְּׁטָר הַלָּקוּי?
פַּעַם אַחֶרֶת יָשַׁב רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי וְלָמַד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, הִבִּיט רַבִּי בַּסֵּפֶר וְשִׁבַּח: כַּמָּה יָשָׁר הַכְּתָב. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא אֲנִי כְּתַבְתִּיו, אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה חַיְּטָא. לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא הֵגִיב רַבִּי וְאָמַר: הִתְרַחֵק מִלָּשׁוֹן הָרָע! מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָלוּל לוֹמַר אַגַּב כָּךְ לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁכֵּן, פְּעָמִים רַבּוֹת כַּאֲשֶׁר מְשַׁבְּחִים מִישֶׁהוּ בְּיוֹתֵר, רְגִילִים לְהוֹסִיף אַחַר כָּךְ: אָמְנָם בְּדָבָר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי הוּא אֵינוֹ מְשֻׁבָּח אוֹ אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה… לָכֵן אֵין אוֹמְרִים שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בְּצוּרָה מְתוּנָה, אַךְ אֵין מַפְלִיגִים בְּשִׁבְחוֹ יוֹתֵר מִדַּי. עִם זֹאת, בִּפְנֵי אוֹהֲבָיו שֶׁל אָדָם מֻתָּר לְשַׁבְּחוֹ הַרְבֵּה.
