לִמּוּד הַתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר אוֹתָנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּלְמַד בָּהּ וּנְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתֶיהָ. כָּל יְהוּדִי יוֹדֵעַ שֶׁמִּצְוַת לִמּוּד הַתּוֹרָה הִיא כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
הַגְּמָרָא בְּדַף זֶה אוֹמֶרֶת, שֶׁלִּפְעָמִים אָדָם יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִלְמֹד גַּם כְּדֵי… שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתוֹ. נִקַּח דֻּגְמָא מֵחַיֵּי בֵּית-הַסֵּפֶר: רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן הֵם תַּלְמִידִים טוֹבִים, אַךְ רְאוּבֵן מַשְׁקִיעַ בְּלִמּוּד גְּמָרָא גַּם לְאַחַר סִיּוּם הַלִּמּוּדִים כִּי הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת הַתַּלְמִיד הֶחָרוּץ בְּיוֹתֵר בַּכִּתָּה, וְהוּא אָכֵן מַצְלִיחַ! הָרַבִּי מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ וְהוּא יוֹדֵעַ לַעֲנוֹת כִּמְעַט עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת. שִׁמְעוֹן רוֹאֶה אֶת הַצְלָחָתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן וְגַם הוּא חָפֵץ לִהְיוֹת "הֶחָרוּץ שֶׁל הַכִּתָּה" וְלָכֵן גַּם הוּא מַתְחִיל לִלְמֹד שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר גָּמוּר! אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד כָּךְ, כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר כָּל מִי שֶׁלּוֹמֵד בְּהַתְמָדָה וּבְעָמָל, כָּל כָּךְ נֶהֱנֶה מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה עַד שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה תִּהְיֶה לְקִיּוּם מִצְוַת לִמּוּד הַתּוֹרָה.
