לְמִי שַׁיָּכִים הָאֶפְרוֹחִים?
אוּרִיאֵל וּשְׁמַעְיָה הָיוּ יְדִידִים טוֹבִים שֶׁהִתְגּוֹרְרוּ בִּשְׁכֵנוּת, וְלִשְׁנֵיהֶם הָיוּ תַרְנְגוֹלוֹת שֶׁהֵטִילוּ בֵיצִים וְגִדְּלוּ אֶפְרוֹחִים. בְּאַחַד הַיָּמִים פָּרַץ וִכּוּחַ מַר בֵּין אוּרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה. אוּרִיאֵל בָּא לִשְׁמַעְיָה וְאָמַר לוֹ: "הַרוֹאֶה אַתָּה אֶת הָאֶפְרוֹחַ הַהוּא, שָׁם בַּפִּנָּה שֶׁל הֶחָצֵר שֶׁלְּךָ? הוּא שַׁיָּךְ לִי!". הֵגִיב שְׁמַעְיָה: "מַה פִּתְאֹם? הוא שייך לי ".
הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָרַב, וּשְׁמַעְיָה אָמַר לָרַב: "לָמַדְנוּ בּגמרא שֶׁאִם יֵשׁ וִכּוּחַ בֵּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְמִי שַׁיָּךְ חֵפֶץ מְסֻיָּם, הֲרֵי הוּא נִשְׁאָר בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל מִי שֶׁהוּא נִמְצָא אֶצְלוֹ כָעֵת, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ כְּלָל: "כָּל מַה שֶּׁתַּחַת יַד אָדָם - שֶׁלּוֹ הוּא"! כְּלוֹמַר, חֵפֶץ שֶׁנִּמְצָא אֵצֶל אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאוֹ מִמֶּנּוּ בְּלִי הוֹכָחָה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.
על כך ענה וְאָמַר הרב: "יָפֶה דִבַּרְתָּ, אַךְ בַּגמרא לוֹמְדִים שֶׁדִּינָם שֶׁל אֶפְרוֹחִים שׁוֹנֶה. מֵאַחַר שֶׁהָאֶפְרוֹחִים הוֹלְכִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אִי אֶפְשָׁר לִטְעֹן כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא אֵצֶל שְׁמַעְיָה סִימָן שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמֵּעַצְמוֹ הוֹא הָלַך מֵחֲצֵרוֹ שֶׁל אוּרִיאֵל לַחֲצֵרוֹ שֶׁל שְׁמַעְיָה...".(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).
