לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ
מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי בְּשֵׁם שִׁמְעוֹן שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לִהְיוֹת נָזִיר. הוּא כַּמּוּבָן נִזְהַר שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן, לֹא לְגַלֵּחַ אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וְלֹא לְהִטָּמֵא לְמֵתִים.
בְּאַחַד הַיָּמִים יָשַׁב שִׁמְעוֹן בְּבֵיתוֹ וּלְפֶתַע שָׁמַע צְעָקוֹת מֵאַחַד הַחֲדָרִים. הוּא רָץ אֶל הַחֶדֶר וְגִלָּה כִּי בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה מְיַבְּבִים וּבוֹכִים לְיַד מִטָּתָהּ שֶׁל הַסַּבְתָּא הַיְשִׁישָׁה שנִפְטְרָה זה עתה. בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת. שִׁמְעוֹן הָיָה עָסוּק בְּצַעֲרוֹ וּלְפֶתַע הוּא נִזְכַּר, אוֹי וַאֲבוֹי- נִטְמֵאתִי מִמֵּת! הוּא נִמְלַט מִן הַבַּיִת כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ, אַךְ מְאוּמָה לֹא עָזַר לוֹ, הוּא כְּבָר נִהְיָה טְמֵא.
מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת?
הוּא צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִנְהֹג יְמֵי נְזִירוּת מֵהַתְחָלָה. לְמָשָׁל, אִם הוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לִהְיוֹת נָזִיר אַרְבָּעִים יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה הוּא נִטְמָא מִמֵּת, עָלָיו לַחֲזֹר וְלִהְיוֹת נָזִיר מֵהַתְחָלָה וְלֹא יוֹעִילוּ לוֹ שְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעַת הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם נָהַג נְזִירוּת.
