יַנַּאי הַמֶּלֶךְ
יַנַּאי הָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בִּתְקוּפַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי, והוא עָשָׂה מַעֲשֶׂה חָמוּר.
פַּעַם אַחַת הוּא יָצָא לַמִּלְחָמָה וְכָבַשׁ עָרִים רַבּוֹת בִּמְדִינָה בְּשֵׁם "כּוֹחֲלִית". כַּאֲשֶׁר הוּא שָׁב מִשְּׂדֵה הַקְּרָב עֲטוּר נִצָּחוֹן, הוּא עָרַךְ סְעֻדָּה גְּדוֹלָה וְהִזְמִין אֶת כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל.
בִּסְעֻדָּה זוֹ הָיָה נוֹכֵחַ גַּם אָדָם רַע מַעֲלָלִים בְּשֵׁם אֶלְעָזָר בֶּן פּוֹעֵירָה, וְהוּא הֵסִית אֶת הַמֶּלֶךְ כִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ וְאֵינָם שְׂמֵחִים בְּהַצְלָחָתוֹ. בְּרִשְׁעוּתוֹ הוּא יָעַץ לַמֶּלֶךְ: "לְבַשׁ עַל מִצְחֲךָ אֶת צִיץ הַזָּהָב שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְתִרְאֶה מַה הֵם יֹאמְרוּ לְךָ".
יַנַּאי שָׁמַע לַעֲצָתוֹ שֶׁל הָרָשָׁע וְלָבַשׁ אֶת הַצִּיץ, וְאָכֵן אֶחָד מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ: "הַמֶּלֶךְ יַנַּאי, הֵן צִיץ הַזָּהָב מְיֹעָד לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בִּלְבַד וְאָסוּר לְאִישׁ אַחֵר לִלְבֹּשׁ אֶת בִּגְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל". בתגובה לכך יַנַּאי הַמֶּלֶךְ הֶחְלִיט לַהֲרֹג אֶת כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, ורַק חָכָם אֶחָד נִצַּל. הָיָה זֶה הַתַּנָּא שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, שֶׁהָיָה אָח שֶׁל אִשְׁתּוֹ שֶׁל יַנַּאי הַמֶּלֶךְ, וְהִיא הֶחְבִּיאָה אוֹתוֹ מִבַּעְלָהּ הַכּוֹעֵס. כַּאֲשֶׁר יָצָא שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח מִמִּסְתּוֹרוֹ, הוּא שָׁב וְלִמֵּד תּוֹרָה לְעַם יִשְׂרָאֵל.
