טָבִי, הָעֶבֶד הַכָּשֵׁר שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל
אָדָם הקּוֹנֶה לְעַצְמוֹ עֶבֶד נָכְרִי - הָעֶבֶד שַׁיָּךְ לוֹ וְהוּא קָנוּי לוֹ לְגַמְרֵי. הַהֲלָכָה הִיא שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶבֶד כְּנַעֲנִי אֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁחְרֵר אֶת הָעֶבֶד, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה "לְעוֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ" - וְאָסוּר לְשַׁחְרְרוֹ.
אוּלָם יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת שֶׁעֶבֶד כְּנַעֲנִי מִשְׁתַּחְרֵר מֵעַצְמוֹ אִם אֲדוֹנָיו פָּגַע בְּאֶחָד מֵרָאשֵׁי הָאֵיבָרִים שֶׁל הָעֶבֶד, לְמָשָׁל אִם הוּא הוֹצִיא לוֹ עַיִן אוֹ שָׁבַר לוֹ שֵׁן הָעֶבֶד יוֹצֵא לְחֵרוּת.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה עֶבֶד כְּנַעֲנִי בְּשֵׁם טָבִי. טָבִי הָיָה עֶבֶד כָּשֵׁר וְהוּא יָדַע וְקִיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל רָצָה לְשַׁחְרְרוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה יְהוּדִי גָּמוּר אַךְ הוּא לֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת מִפְּנֵי אִסּוּר הַתּוֹרָה לְשַׁחְרֵר עֲבָדִים כְּנַעֲנִים.
יוֹם אֶחָד רַבָּן גַּמְלִיאֵל סִמֵּא אֶת עֵינוֹ שֶׁל טָבִי בְּטָעוּת, וסבר שכתוצאה ממה שקרה, כָּעֵת טָבִי יֵצֵא לְחֵרוּת וְהוּא יַהֲפֹךְ לִהְיוֹת יְהוּדִי גָּמוּר.
