חֲסִידֵי בָּבֶל
רַב חִסְדָּא וְרַב הוּנָא מְכֻנִּים "חֲסִידֵי בָּבֶל", עַל שֵׁם מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים.
פַּעַם אָמַר רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא דְּבַר-מָה שֶׁצִּעֵר אֶת רַב הוּנָא. רַב חִסְדָּא כָּל כָּךְ הִתְחָרֵט עַל כָּךְ, שֶׁהוּא יָשַׁב בְּתַעֲנִית כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּפֵּר לוֹ עַל כָּךְ, וְאִלּוּ רַב הוּנָא עַצְמוֹ גַּם הִתְעַנָּה, כִּי הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁאוּלַי הוּא סְתָם חָשַׁד בְּרַב חִסְדָּא, וְאֵין רָאוּי לַחֲשֹׁד בְּאָדָם, בְּוַדַּאי לֹא בְּאָדָם גָּדוֹל כְּרַב חִסְדָּא.
רַב הוּנָא הִפְצִיר בִּבְנוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לִלְמֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַב חִסְדָּא כִּי דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא אוֹמֵר הָיוּ מְחַדְּדִים אֶת הַתַּלְמִידִים וּמוֹסִיפִים לָהֶם הֲבָנָה.
פַּעַם הִסְתַּפְּקוּ הַחֲכָמִים אִם צָרִיךְ לוֹמַר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ, כְּמוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים. לְבַסּוֹף הֵם הֶחְלִיטוּ לִשְׁלֹחַ חָכָם אֶחָד לְבֵיתוֹ שֶׁל רַב חִסְדָּא בְּעֵת שֶׁיַּעֲשֶׂה קִדּוּשׁ בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאָכֵן שָׁמַע הֶחָכָם שֶׁרַב חִסְדָּא אוֹמֵר בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ, וְכָךְ גַּם נִפְסְקָה הַהֲלָכָה.
