הקדש לבית המקדש
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שהיה שָׂמֵחַ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁהַקָּבָּ"ה עָשָׂה אִתּוֹ, וְההֶחְלִיט לְהַקְדִּישׁ מַשֶּׁהוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
עָמַד הָאִישׁ וְאָמַר: אֲנִי מַקְדִּישׁ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶת כָּל הַתְּמָרִים שֶׁיִּצְמְחוּ בְּעֵץ הַדֶּקֶל שֶׁבַּחֲצֵרִי. שָׁמַע אוֹתוֹ רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר לוֹ: " אַתָּה בֶּאֱמֶת צַדִּיק, אֲבָל הַהַקְדָּשָׁה שֶׁלְּךָ לֹא חָלָה, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, הַתְּמָרִים שֶׁלְּךָ עוד לא גָּדְלוּ בכלל לָכֵן אֵינְךָ יָכוֹל לְהַקְדִּישָׁם.
לאחר שהוא שמע את הדברים הללו הוא חשב לרגע ואז הִכְרִיז: אֲנִי מַקְדִּישׁ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶת כָּל הַיּוֹנִים שֶׁיִּלָּכְדוּ הַיּוֹם בָּרֶשֶׁת שֶׁהִנַּחְתִּי לְיַד בֵּיתִי". שמע זאת הרב ואמר לוֹ : "לְצַעֲרִי גַּם הַהַקְדָּשָׁה הַזּוֹ לֹא חָלָה, כִּי אָדָם יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ רַק אֶת מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לוֹ, אמנם הַחֵפֶץ נִמְצָא בָּעוֹלָם, אַךְ אֵינוֹ שַׁיָּךְ לאדם, אם כן כֵּיצַד יוּכַל לְהַקְדִּישׁוֹ?".
