הָאָב שֶׁעוֹדֵד אֶת בִּתּוֹ
בְּדַף ס"ט לָמַדְנוּ, כִּי אָב יָכוֹל לְבַטֵּל נְדָרִים שֶׁבִּתּוֹ נָדְרָה, וְכָךְ גַּם בַּעַל יָכוֹל לְבַטֵּל נְדָרִים שֶׁאִשְׁתּוֹ נָדְרָה, וּבִתְנַאי שֶׁהֵם מְבַטְּלִים אֶת הַנֶּדֶר בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁבּוֹ הֵם שׁוֹמְעִים אֶת הַנֶּדֶר.
בְּמַאֲמָר זֶה נִלְמַד יְדִיעָה נוֹסֶפֶת: לִפְעָמִים אֲפִלּוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁבּוֹ הַבַּעַל אוֹ הָאָב שָׁמְעוּ אֶת הַנֶּדֶר, הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהָפֵר אוֹתוֹ!
מָתַי?
וּבְכֵן אִם לְאַחַר שֶׁהַבַּעַל אוֹ הָאָב שָׁמְעוּ אֶת הַנֶּדֶר הֵם אִשְּׁרוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: "אֲנִי מְאַשֵּׁר אֶת הַנֶּדֶר שֶׁלָּךְ", בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵם אִבְּדוּ אֶת זְכוּת הַבִּטּוּל שֶׁל הַנֶּדֶר, גַּם אִם עֲדַיִן לֹא עָבַר הַיּוֹם.
יֵשׁ לָדַעַת, כִּי הַבַּעַל אוֹ הָאָב אֵינָם צְרִיכִים לוֹמַר שֶׁהֵם מְאַשְּׁרִים אֶת הַנֶּדֶר, אֶלָּא מַסְפִּיק שֶׁהֵם מְעוֹדְדִים אוֹתָהּ, לְמָשָׁל, אִם הָאָב אוֹמֵר לְבִתּוֹ: "כָּל הַכָּבוֹד! אֲנִי כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ שֶׁנָּדַרְתְּ אֶת הַנֶּדֶר הַזֶּה", כְּבָר בְּכָךְ הוּא אִשֵּׁר אֶת הַנֶּדֶר וְשׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ.
