הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת לִקְנוֹת קַרְקַע
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים הֶחְלִיט רְאוּבֵן לִמְכֹּר אֶת הַמִּגְרָשׁ שלו, וּלְאַחַר זְמַן מָה נִמְצָא הַקּוֹנֶה הַמַּתְאִים. יָשְׁבוּ רְאוּבֵן וְהַקּוֹנֶה לְסַכֵּם עַל פְּרָטִים שׁוֹנִים שֶׁל הַמְּכִירָה, וְכַאֲשֶׁר הֵם לָחֲצוּ יָדַיִם בְּחֹם וְהֶחְלִיטוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁהָעִסְקָה סְגוּרָה, אָמַר הַקּוֹנֶה: כָּעֵת הִגִּיעַ הַזְּמָן שֶׁאֶקְנֶה אֶת הַמִּגְרָשׁ.
"מַה כַּוָּנָתְךָ שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמָן לִקְנוֹת אֶת הַמִּגְרָשׁ?", לָחֲשָׁה לוֹ אִשְׁתּוֹ. הַקּוֹנֶה הִסְבִּיר לָהּ בְּנַחַת: "אָמְנָם סִכַּמְנוּ עִם הַמּוֹכֵר שֶׁיִּמְכֹּר לָנוּ אֶת הַמִּגְרָשׁ, אֲבָל מַעֲשֵׂה קִנְיָן עוֹד לֹא עָרַכְנוּ", וְכָל עוֹד לֹא נַעֲשָׂה קִנְיָן רַשַּׁאי אַחַד הַצְּדָדִים לְהִתְחָרֵט.
כֵּיצַד קוֹנִים קַרְקַע? בְּדַף מ"ב לָמַדְנוּ עַל אַחַת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת לִקְנוֹת קַרְקַע - קִנְיַן חֲזָקָה. בְּמַאֲמָר זֶה נִלְמַד עַל שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת נוֹסָפוֹת:
קִנְיַן כֶּסֶף - הַקּוֹנֶה מְשַׁלֵּם לַמּוֹכֵר אֶת מְחִיר הַקַּרְקַע וְכָךְ הוּא קוֹנֶה אוֹתָהּ.
קִנְיַן שְׁטָר - הַמּוֹכֵר כּוֹתֵב בַּשְּׁטָר: "הֲרֵי שָׂדֶה פְּלוֹנִי שֶׁלִּי מָכוּר לַקּוֹנֶה". הוּא מְצַיֵּן אֶת הַתַּאֲרִיךְ וּמוֹסֵר לוֹ אֶת הַשְּׁטָר וְכָךְ הַקַּרְקַע עוֹבֶרֶת לְבַעֲלוּתוֹ.
