הַתָּרַת נְדָרִים בַּשַּׁבָּת
באופן עקרוני, חֲזַ"ל אָסְרוּ לַעֲרֹךְ הַתָּרַת נְדָרִים בַּשַּׁבָּת. אולם ישנם מקרים מסוימים, שבכל זאת התירו חז"ל להתיר את הנדרים אפילו בשבת.
למשל- מַעֲשֶׂה בִּיהוּדָה שֶׁנָּדַר שֶׁכָּל הַיֵּינוֹת אֲסוּרִים עָלָיו. וְהִנֵּה בְּהַגִּיעַ לֵיל שַׁבָּת הוּא נִזְכַּר לְפֶתַע שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲרֹךְ קִדּוּשׁ עַל הַיַּיִן. יְהוּדָה הִזְדָּרֵז לִפְנוֹת אֶל הָרַב וּבִקֵּשׁ שֶׁיַּעַרְכוּ לוֹ הַתָּרַת נְדָרִים. אָמַר לוֹ הָרַב: אָמְנָם בַּשַּׁבָּת אֵין מַתִּירִים נְדָרִים, אַךְ מֵאַחַר שֶׁהַנֶּדֶר שֶׁלְּךָ הוּא לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, אֶפְשָׁר לְהַתִּיר אוֹתוֹ גַּם בַּשַּׁבָּת.
מקרה נוסף בו מותר להתיר נדר בשבת הוא המקרה הבא:
בָּרוּךְ נָדַר שֶׁרְחוֹב מְסֻיָּם אָסוּר יהיה עָלָיו להיכנס אליו. וְהִנֵּה בַּשַּׁבָּת נוֹדַע לוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ, הַמִּתְגּוֹרֵר בְּאוֹתוֹ רְחוֹב, חוֹלֶה וּבִרְצוֹנוֹ לְבַקְּרוֹ כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים. הַאִם אֶפְשָׁר לְהַתִּיר לוֹ אֶת הַנֶּדֶר בַּשַּׁבָּת? לכאורה אָסוּר, שהרי הַתָּרַת הַנֶּדֶר אֵינָהּ לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, אַךְ חז"ל פסקו שֶׁגַּם אִם הַתָּרַת הַנֶּדֶר נוֹעֲדָה לְצֹרֶךְ מִצְוָה - מֻתָּר לְהַתִּיר אֶת הַנֶּדֶר בַּשַּׁבָּת, וְלָכֵן אֶפְשָׁר לְהַתִּיר לְבָרוּךְ אֶת הַנֶּדֶר כְּדֵי שֶׁיְּקַיֵּם מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים.
