הַטְמָנָה בְּשַׁבָּת
אַחַת מֵהִלְכוֹת שַׁבָּת עוסקת בדיני הַטְמָנָה.
מַהִי הַטְמָנָה?
מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹר עַל חֻמּוֹ שֶׁל תַּבְשִׁיל לִכְבוֹד שַׁבָּת יָכוֹל לְכַסּוֹת אֶת הַכְּלִי שֶׁבּוֹ הוּא מֻנָּח בִּבְגָדִים אוֹ שְׂמִיכוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. פְּעֻלָּה זוֹ שׁוֹמֶרֶת עַל הַחֹם לִזְמַן אָרֹךְ מְאֹד וְהִיא מְכֻנָּה הַטְמָנָה. חֲזַ"ל אָמְרוּ שֶׁבְּשַׁבָּת אָסוּר לְהוֹרִיד סִיר מֵהָאֵשׁ וּלְהַטְמִין אוֹתוֹ (הָאִסּוּר חָל רַק אִם מְכַסִּים אֶת הַכְּלִי בְּאֹפֶן מֻחְלָט), מַדּוּעַ?
וּבְכֵן, בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע קוֹרֶה שֶׁאָדָם בָּא לְהַטְמִין אֶת הַתַּבְשִׁיל וְהוּא מְגַלֶּה שֶׁהָאֵשׁ כָּבְתָה וְהַתַּבְשִׁיל קַר. אִם נַתִּיר לְהַטְמִין הוּא עָלוּל בְּטָעוּת לְהַבְעִיר אֵשׁ כְּדֵי לְחַמֵּם תְּחִלָּה אֶת הַתַּבְשִׁיל.
וּמָה הַדִּין אִם מִישֶׁהוּ רוֹצֶה לִשְׁמֹר עַל קֹר שֶׁל מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה, הַאִם מֻתָּר לוֹ לְהַטְמִינוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַקֹּר?
הַגמרא מלמדנו שֶׁרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא פָּסַק שֶׁיֵּשׁ לֶאֱסֹר אֲפִלּוּ הַטְמָנָה כָּזוֹ, אֲבָל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי, הֵעִיד בְּפָנָיו שֶׁאָבִיו הוֹרָה שֶׁאֵין כָּל אִסּוּר בַּדָּבָר. אוֹ-אָז אָמַר רַבִּי שֶׁיֵּשׁ לִנְהֹג כְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַמַּתִּיר.
