הַבעל ממנה את הסופר לכתוב גט
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁרָצָה לִכְתֹּב לְאִשְׁתּוֹ גֵּט. הָאִישׁ הִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר רָחוֹק, וְלֹא הָיָה שָׁם מִי שֶׁיִּכְתֹּב עֲבוּרוֹ גֵּט. וְהִנֵּה, הוּא פָּגַשׁ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְאָמַר לָהֶם: רְאוּ, אֲנִי מְמַהֵר מְאֹד, עֲשׂוּ לִי טוֹבָה תְּסַדְּרוּ עֲבוּרִי גֵּט. הַשְּׁנַיִם הִסְכִּימוּ וְהוּא יָצָא לְדַרְכּוֹ. הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם לַסּוֹפֵר וְאָמְרוּ לוֹ: פְּלוֹנִי אָמַר לָנוּ לְסַדֵּר לוֹ גֵּט. תִּכְתֹּב, אֵפוֹא, גֵּט כְּרִיתוּת לְאִשְׁתּוֹ. הַסּוֹפֵר כָּתַב גֵּט, שְׁנֵי עֵדִים חָתְמוּ עָלָיו, וְנָתְנוּ אֶת הַגֵּט לָאִשָּׁה.
לְמַזָּלָם הָרַב שֶׁל בְּנֵי הַכְּפָר הָרָחוֹק, בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ יוֹם עָבַר תַּלְמִיד חָכָם בַּכְּפָר, איש אשר בקיא בדיני גיטין, וְכַאֲשֶׁר הוּא שָׁמַע עַל הַמִּקְרֶה הוּא הִזְדַּעְזַע וְאָמַר לָהֶם: "כֵּיצַד אַתֶּם עוֹרְכִים גֵּט בְּלִי אנשים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלָּמְדוּ אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת ובקיאים בדינים השונים? מכיוון שאתם לא בקיאים בהלכות אתם עלולים לגרום לתקלה גדולה מאד ".
אַנְשֵׁי הַכְּפָר נִבְהֲלוּ מְאֹד, וְהַתַּלְמִיד חָכָם הִסְבִּיר לָהֶם: "הַבַּעַל בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לְמַנּוֹת אֶת הַסּוֹפֵר שֶׁכּוֹתֵב אֶת הַגֵּט. לְפִי מַה שֶּׁאַתֶּם מְסַפְּרִים הַבַּעַל בִּכְלָל לֹא דִּבֵּר עִם הַסּוֹפֵר וְלָכֵן הַגֵּט פָּסוּל" (עַל פִּי שֻׁלְחָן עָרוּךְ חֵלֶק אֶבֶן הָעֵזֶר סִימָן ק"ב סְעִיף ד').
אַנְשֵׁי הַכְּפָר הוֹדוּ לאותו תלמיד חכם שהציל אותם מטעות חמורה, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם שֶׁלֹא יַעֲסֹק אִישׁ בדברים חשובים ורגישים כל כך המצריכים בקיאות וידע, מבלי להיוועץ בתלמיד חכם הבקיא בכך.
