הַבּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מִתַּחַת לַבַּיִת
מַעֲשֶׂה בְּמְנַחֵם שֶׁמָּכַר בַּיִת לְמֹשֶׁה. כְּשֶׁנִּכְנַס מֹשֶׁה לְבֵיתוֹ הֶחָדָשׁ הוּא גִּלָּה לְהַפְתָּעָתוֹ שֶׁבְּמַרְתֵּף הַבַּיִת יֵשׁ בּוֹר מַיִם. שִׂמְחָה רַבָּה הֵצִיפָה אוֹתוֹ, אַךְ כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר למְנַחֵם הוּא אָמַר לוֹ: "סְלִיחָה, אֲנִי לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לִמְכֹּר לְךָ אוֹתוֹ. מָכַרְתִּי לְךָ בַּיִת, לֹא בּוֹר מַיִם. הַבּוֹר נִשְׁאָר שֶׁלִּי."
מִי צוֹדֵק? רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר שֶׁמְנַחֵם צוֹדֵק.
וְהִנֵּה, בְּאַחַד הַבְּקָרִים נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל מְנַחֵם מִחוּץ לַבַּיִת: "מֹשֶׁה.. פְּתַח נָא אֶת הַדֶּלֶת, בָּאתִי לִשְׁאֹב מַיִם מֵהַבּוֹר שֶׁלִּי". אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: "בְּשִׂמְחָה רַבָּה, הִכָּנֵס נָא אֶל הַבַּיִת שֶׁלִּי וְתִשְׁאַב מִבּוֹרְךָ".
כְּשֶׁחָזַר מְנַחֵם מִן הַבּוֹר אָמַר לוֹ אֶחָד מִידִידָיו: "דַּע לְךָ שֶׁמֹשֶׁה עָשָׂה אִתְּךָ חֶסֶד. כִּי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר שֶׁכְּשֶׁמָּכַרְתָּ לוֹ אֶת הַבַּיִת לֹא הִשְׁאַרְתָּ לְעַצְמְךָ מָקוֹם בֶּחָצֵר לְהִכָּנֵס אֶל הַבּוֹר אֶלָּא מָכַרְתָּ אֶת כָּל הַבַּיִת חוּץ מֵהַבּוֹר, וְר' מֹשֶׁה הָיָה יָכוֹל לוֹמַר לְךָ: "אַתָּה רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לַבַּיִת שֶׁלִּי? בְּבַקָּשָׁה, שַׁלֵּם דְּמֵי שִׁמּוּשׁ".
