הִלְכוֹת יַיִן
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים הֲלָכוֹת אֲחָדוֹת הַקְּשׁוּרוֹת לְיַיִן.
הַהֲלָכָה הָרִאשׁוֹנָה עוֹסֶקֶת בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁאֶחָד מִמִּנְהָגָיו הוּא שְׁתִיַּת יַיִן. הֲלָכָה נוֹסֶפֶת מִתְיַחֶסֶת לְאֶחָד מִדִּינֵי תִּשְׁעָה בְּאָב: בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב אַחַר הַצָּהֳרַיִם אוֹכְלִים סְעֻדָּה אַחֲרוֹנָה לִפְנֵי הַצּוֹם. סְעֻדָּה זוֹ מְכֻנָּה "סְעֻדָּה מַפְסֶקֶת", מִפְּנֵי שֶׁהִיא הַסְּעֻדָּה שֶׁאַחֲרֶיהָ מַפְסִיקִים לֶאֱכֹל. בַּסְּעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת אֵין שׁוֹתִים יַיִן, אֵין אוֹכְלִים בָּשָׂר, וַאֲפִלּוּ אֵין אוֹכְלִים שְׁנֵי תַּבְשִׁילִים בִּסְעֻדָּה זוֹ. אֵין אוֹכְלִים גַּם דָּגִים מְבֻשָּׁלִים וְגַם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה מְבֻשָּׁלִים, לְמָשָׁל. נֹהַג זֶה הִנּוֹ חֵלֶק מִן הָאֲבֵלוּת עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
בְּיָמֵינוּ נוֹהֲגִים שֶׁכְּבָר בַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב אֵין שׁוֹתִים יַיִן וְאֵין אוֹכְלִים בָּשָׂר, כָּל אֶחָד לְפִי מִנְהַג מְקוֹמוֹ.
אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁעָתִיד הוּא לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָהּ בְּעֵת בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם לֶעָתִיד לָבֹא.
