"הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי"
מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין עוֹסֶקֶת בְּדִינֵי קִדּוּשִׁין.
'קִדּוּשִׁין מִלְּשׁוֹן מְיֻחָד', כִּי אִשָּׁה שֶׁהִתְקַדְּשָׁה הִיא מְיֻחֶדֶת לְבַעְלָהּ וְאָסוּר לָהּ לְהִתְחַתֵּן עִם אָדָם אַחֵר.
הַמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה בַּמַּסֶּכֶת מְפָרֶטֶת כֵּיצַד נוֹשְׂאִים אִשָּׁה, וְאָנוּ נִלְמַד עַתָּה עַל אַחַת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת.
"כֶּסֶף" - זוֹ אַחַת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת לְקַדֵּשׁ אִשָּׁה. הַבַּעַל נוֹתֵן לָאִשָּׁה כֶּסֶף וְאוֹמֵר לָהּ: "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּכֶסֶף זֶה". הַבַּעַל אֵינוֹ צָרִיךְ לָתֵת כֶּסֶף מַמָּשׁ, אֶלָּא גַּם חֵפֶץ, לְמָשָׁל, הוּא יָכוֹל לָתֵת לָהּ עֵט וְלוֹמַר לָהּ: "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּעֵט זוֹ". לֹא בְּכָל כֶּסֶף וּבְכָל חֵפֶץ אֶפְשָׁר לְקַדֵּשׁ אִשָּׁה, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁהַכֶּסֶף אוֹ הַחֵפֶץ יִהְיוּ שָׁוִים לְפָחוֹת 'פְּרוּטָה'. פְּרוּטָה הוּא שֹׁוִי שֶׁחֲזַ"ל קָבְעוּ כַּשֹּׁוִי הַנָּמֹךְ בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לְקַדֵּשׁ בּוֹ אִשָּׁה.
כַּיּוֹם מִנְהַג יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה בְּטַבַּעַת. הַבַּעַל עוֹנֵד טַבַּעַת עַל אֶצְבַּע הָאִשָּׁה וְאוֹמֵר לָהּ: "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל".
